אור ברסלב

אור הישר על סוטה· הרב שמואל יצחק הילמן

דף ט:

דף ט.

הוא אמר אהרוג את אדם ואשא את חוה, ופירש"י בפסוק ואיבה אשית וז"ל אתה לא נתכוונת אלא שימות אדם כשיאכל הוא תחילה ותשא את חוה כו' והקשה המהרש"א בסוגיין הלא מן הכתוב משמע שהסית חוה לאכול ממנה וא"כ גם היא תמות וע"ש מה שתירץ. ולעד"נ לתרץ עפ"מ שיל"ד מאי האי דכ' רש"י כשיאכל הוא תחילה, הרי הנחש אמר לא מות תמותון, והשתא אם תאמין לדבריו אפשר שהיא תאכל קודם או שניהם בשוה ומאין לקח רש"י ההכרעה שהוא יאכל תחילה. ובע"כ דחשבון הנחש היה מדוייק מאד דבהכרח הוא יאכל תחילה, אחרי דהיא לא שמעה הצווי מהשי"ת שלא יאכלו רק בעלה אמר לה כן ממה שהוא שמע, ועתה כשבא הנחש והכחיש לדברי בעלה באמרו לא מות תמותון. בהכרח שתולד אצלה ספק אצל מי הוא האמת, והדבר אצלה בספק סכנת נפש ממש דוגמת שנים שהיו מריבים אם הוא סם המות או לא, ולזאת חשב הנחש שאין לפניה עצה אחרת רק להרבות דברים על בעלה ולהכריחו שהוא יאכל תחילה, ואז תחכה מעט עד מחר ע"פ ציווי השי"ת כי ביום אכלך וגו', ותראה אם לא ימות תאכל גם היא, וזאת היתה מחשבת הנחש דמשום ספק סכנת מיתה בטח לא תרהיב עוז בנפשה לאכול תחילה, ודברי עצתו יועילו רק שהיא תכריח לבעלה שיאכל הוא תחילה, ולפי האמת כשיאכל בודאי ימות ואז ישאנה, אכן לפ"מ דבעצתו הפריז על המדה לדבר על לבה, או משום דנשים דעתן קלות, לכן פעל עליה עצת הנחש ביותר ואכלה קודם ותתן גם לאישה עמה ויאכל, כנלע"ד לתרץ קושית המהרש"א

תוכן העניינים

אור הישר על סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה