אור הישר על סוטה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ז.
במשנה ומוסרין לו שני ת"ח שמא יבא עליה בדרך, ע' בת' שיבת ציון סי' פ"ב.
שם ל"ש אלא בעיר אבל בדרך עד דאיכא שלשה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתרס"ז.
שם תניא ר"י אומר בעלה נאמן מק"ו ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לכש"כ, ע' ווי העמודים לס' יראים סי' קצ"ב אות ה'.
שם ורבנן היא הנותנת נדה דכרת חמירא ליה ומהימן סוטה דלאו לא חמירא ליה ולא מהימן, ע' חזקה רבה חאה"ע סי' ש"ו.
במשנה ר' יהודא אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו כו', ע' ראב"ן סי' צ"ד אות ז'.
תוד"ה נדה. תימא דמשמע בפ' אין מעמידין דיחוד דעריות דאורייתא כו' ע"כ, ואע"ג דהתם ובקידושין ד"פ ע"ב הלשון רמז ליחוד מה"ת מנין כו', מ"מ נקטו התוס' שהוא דאורייתא ממש, וכן פירש"י נמי בשבת י"ג ע"א וע"ש תוד"ה מה אשת רעהו.
בא"ד וי"ל דוקא יחוד דעריות דאין להן היתר דומיא דבן עם אמו אסרה תורה אבל נדה לא, ע' בת' הגרע"א ס"ס קמ"ה.