אור הישר על נזיר· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נג:
וכל אשר יגע ע"פ השדה זה המאהיל על פני המת בחלל זה אבר מן החי ויש לו להעלות ארוכה כו' או במת זה אבר הנחלל מן המת כו' ואילו גבי נגיעה כו', וקשה לפ"מ דילפינן הכא מקראי כמו לטומאת אהל כן לנגיעה בין לאבר מן החי וכן לאבר מן המת, א"כ במאי פליגי הני תנאי בעדיות פ"ו מ"ב, וע' ספרי פ' חקת פיסקא קכ"ז ובמפרשים שם ובחולין ס"פ העור והרוטב ובר"ש כלים פ"א מ"ה וצ"ע.
שם או בקבר זה קבר סתום דאמר מר טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת כו', ע' מה שהאריך בזה בח"ס חי"ד סי' ש"מ.
תוד"ה דאמר מר טומאה בוקעת ועולה. בכדי אייתה דהא לא איירי בקבר כו', ע' אור שמח פ"א הי"ג מטומאת מת.