אור הישר על נזיר· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מא.
כר"ל דאמר כ"מ שאתה מוצא עשה ול"ת אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב ואם לאו יבא עשה וידחה ל"ת, ולכאורה מדוע אמרינן בברכות י"ד דחופר כוך למת אם אין אחר עמו פטור מק"ש ומתפילין הלא אפשר לקיים שניהם היינו להפסיק מעט ממלאכתו להנחת תפילין וק"ש ולגמור אח"כ חפירת הכוך, דהא ברייתא איירי בסתמא אפילו כשהוא בתחילת היום דיש שהות לקיים שניהם. ומזה ראיה מוכרחת דהאי אפשר לקיים שניהם הוא דוקא כשקיומם ביחד היא בפעולה אחת, משא"כ כשקיומם הוא ע"י הפסק הזמן זה לא נקרא אפשר לקיים שניהם, דהזמן המאוחר לאו בידו הוא, דאולי לא יוכל לגמור אח"כ, דאלא"ה לא משכחת עוסק במצוה פטור מן המצוה דילפינן מקרא בברכות י"א
שם ל"ל למכתב ראשו ול"ל למכתב זקנו צריכי כו', ע' בת' הרשב"א סי' שנ"ג.
תוד"ה ראשו. דאין לאמר דעשה דוגלח דמצורע דחי ל"ת דנזיר דתער לא יעבור על ראשו ועשה דגדל פרע שער ראשו ת"ל שער ראשו מיותר דאף נזיר מצורע חייב לגלח בתער ע"כ, ואע"ג דבכ"מ קיי"ל אין עשה דוחה ל"ת ועשה, מ"מ הכא דחי דדין נזירות קלישא, משום דאפשר בשאלה כדמפרש ביבמות ד"ה ע"א ע"ש, ואע"פ דלא שאל על נזירותיה אפ"ה אפשרות עקירת הנזירות תחליש דינו, דכלל מונח דכל דבר דאית ליה תקנה לאיסוריה אע"ג דהתקנה לא נעשתה מ"מ הוקל איסור זה מפני אפשרות מציאות התקנה, והארכתי בזה הרבה בחידושי לחולין ס"ט ע"א ולזבחים ל"ב ע"א, ועמש"כ בחידושי ליבמות ד"ה ע"א.
תוד"ה ופריך. אבל נזיר מצורע אית ביה תרין לאוין לאו דנזיר דתער לא יעבור ולאו דהקפת הראש ולכך לא ידחה עשה דמצורע להנך תרי לאוין, ע' בס' עולת שמואל סי' ע"ו.