אור הישר על נזיר· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ל:
בעי רבא יש לו שני בנים נזירים מהו הלכתא גמירין לה כל דקדים גלח גלח א"ד ירושת גמירין לה כו', והנה הרמב"ם בפ"ח הט"ו מנזירות פסק דהא דבן מגלח על נזירות אביו הוא מדין ירושה ע"ש, ולפ"ז צ"ל דאפילו אם הבן יהיה מומר לשאר דברים וקבל עליו מצות נזירות דג"כ מגלח על נזירות אביו דמומר יורש את אביו דבר תורה דהא אקרא דירושה לעשו נתתי את הר שעיר אמרינן בקידושין י"ח ע"א דהוא משום דהוא ישראל מומר. אלא דבזה אפ"ל דאין מקבלין קרבנות מן המומר ואע"פ שבאו מהפרשת אביו כיון דעכ"פ באו לידו מצד ירושה ושלו הם, והא דלפרט זה דנזירות לאו מומר הוא אפשר דדמי למומר לאכול חלב והביא קרבן על הדם כדאמרינן בחולין ד"ה, אמנם בעצם הדבר נפלינן ברברבתא דבת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקכ"ח הביא חבל גאונים דס"ל דמומר אינו יורש את אביו וע"ש סי' ת"ת ובמרדכי קידושין רמז תצ"ב וברא"ש שם פ"א סי' כ"ג ובתשובותיו כלל י"ז סי' יוד ובח"ס אה"ע ח"ב סי' סמ"ך וסי' ע"ד ובאבני מלואים סי' קנ"ז
במשנה בש"א הקדש טעות הקדש כו' הנה מזה מוכח דס"ל לב"ש אין שאלה בהקדש כיון דאפילו בטעות הוי הקדש, ור"א דשמותי הוא מתלמידי שמאי כדכ' התוס' בשבת ק"ל ע"ב ובביצה ל"ד ע"ב ובנדה ד"ז ע"ב ע"ש, להכי ס"ל בערכין כ"ג ע"א דאין שאלה בהקדש, והא דבפסחים מ"ו ע"ב ס"ל לר"א הואיל ואי בעי מיתשל, ע' מה שהאריך בזה שם בתוי"ט. ובת' רמ"ע סי' ס"ב כ' דשאני חלה דממון בעלים הוא דאי בעי יהיב לבן בתו כהן. להכי שפיר אמרינן בה אי בעי מתשיל אפילו לב"ש. וע"ע בת' מהר"ם ב"ב סי' תקפ"ו וסי' תתקמ"ב.
תוד"ה בעי רבא פי' ר"ת בחולין דאמר לשון חולין ולא לשון הקדש כו', ע' אור שמח פ"ב ה"א מה' נחלות.