אור ברסלב

אור הישר על נזיר· הרב שמואל יצחק הילמן

דף כח:

דף כח.

במשנה האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר כו', ע' מל"מ פ"ב הי"ג מנזירות ובת' באר יצחק חי"ד ס"ס כ"ח.

שם איש אין אבל אשה לא מ"ט ר' יוחנן אמר הלכה היא בנזיר ור' יוסי ב"ר חנינא אמר ר"ל כדי לחנכו במצות כו', הנה האי הלכה היא דאורייתא ממש כדהוכיח בת' הריב"ש סי' קס"ג ע"ש. ועפ"ז פליגי הכא אי דין משנתנו הוא דאורייתא או דרבנן.

תוד"ה כדי לחנכו ומדרבנן ע"כ, וכן פירש"י נמי ריש חגיגה בד"ה איזהו קטן, דהטילו חכמים על אביו ועל אמו לחנכו במצות, ועמש"כ בחידושי לקמן כ"ט ע"א, אמנם הרמב"ם סוף ה' מאכלות אסורות סמך דין חינוך קטן על דברי קבלה דכתיב חנוך לנער ע"פ דרכו.

תוד"ה בנו אין. וי"ל דחינוך לא שייך אלא להזהירו לעשות ולקיים מצוה אבל להזהיר מלעבור אין זה חינוך ע"כ, והנמו"י ס"פ חרש כ' על סברא זו בלשון ושמא ע"ש, אכן לע"ד בלתי מובן עצם החילוק הלא השכל מחייב שלא להפריד בין הדבקים וכמו דמחוייב לחנכו בשמירת קיום העשה כן הוא מחוייב להפרישו מעבירת הל"ת דשניהם ניתנו מרועה אחד פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא חגיגה ד"ג, היתכן שיהא מוזהר לחנכו בקידוש היום של שבת דהיא מ"ע דזכור את יום השבת לקדשו, ואח"כ כשיראה שהוא עובר על אב מלאכה יהא פטור מלהזהירו, הלא באופן זה הוא כעושה על דעת אביו דפירש"י ביבמות קי"ד ע"א שהתינוק צופה באביו ורואה שנוח לו בכך ואביו עומד עליו דהוה כאילו הוא מצוהו לעשות ע"ש, וכמ"כ בקטן אוכל נבילות דנקטו התוס' בקושיתם. איך איפשר שיהא אביו רואה שהוא אוכל נבילה והוא פטור מלהפרישו מפני שהוא ל"ת ולא עשה, וביותר דבתוס' גופה בשבת קכ"א ע"א כתבו בהיפוך דז"ל דבהגיעו לחינוך כיון שחייב לחנכו כש"כ דצריך להפרישו ע"ש, הרי דס"ל להתוס' דההפרשה מאיסור חמירא יותר מחינוך למצוה וצ"ע.

תוכן העניינים

אור הישר על נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה