אור הישר על נזיר· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ד.
הרי מושבע עליו מהר סיני הוא ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ט ובת' הרשב"א ח"ד סי' ק"ח וסי' רצ"ה וע"ש ח"א סי' תרי"ד ובס' המכריע דפוס לובלין סי' יוד ובהעמק שאלה לשאילתות פ' ברכה ריש סי' קס"ו.
שם ור"ש היינו טעמא דכתב שכר לאלופי שכר שכר למקדש דכתיב יין ושכר וגו' מה גבי נזיר יין הוא דליתסר אבל שאר משקין לא אף גבי מקדש כו', ע' בת' הרשב"א ח"א סי' שס"ג.
במשנה הריני כשמשון כבן מנוח כבעל דלילה כו', ע' בת' הרדב"ז ח"א סי' מ"ב וסי' קל"ג ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ע"ה.
תוד"ה מאי היא. מ"מ תיקשי לן הרי מושבע ועומד מהר סיני כו', ע' מש"כ בזה בתומים סי' ע"ג סק"ד ובת' באר יצחק חא"ח סי' ט'.
בא"ד דנהי דקידוש היום דאורייתא על היין לאו דאורייתא כו', ע' בת' חו"י מסי' י"א עד סי' ט"ו.
תוד"ה מה בין נזיר שמשון לנזיר עולם וא"ת שאלה איכא בינייהו דנזיר שמשון ליתא בשאלה ונזיר עולם איתא בשאלה כו' וי"ל מילתא דליתא בנזירות לא קתני ואם ישאל על נזירות אז לא הוי נזיר וה"ק מה בין נזיר שמשון כו' כששניהם נזירים ע"כ. ולכאורה לפ"מ דאמרינן בעירובין ד"ל ע"ב דלהכי מערבין לנזיר ביין משום דאפשר למיתשל אנזירותיה, והשתא נזיר שמשון דליתא בשאלה אה"נ דאין מערבין עבורו יין. וא"כ אמאי לא תני האי נפקותא במשנתנו בזמן ששניהם נזירים, דלנזיר עולם מערבין ביין דאית ליה האי מגו דאי בעי מיתשל אנזירותיה משא"כ בנזיר שמשון, וי"ל דהאי טעמא דשאלה בעירובין שם, הוא רק לסומכוס, אבל משנתנו ס"ל כת"ק דהתם דס"ל כב"ה דלהכי מערבין לנזיר ביין משום דחזי לאחריני ומדמערבין לגדול ביוה"כ משום דחזי לקטן ע"ש ובזה אין נ"מ בין נזיר עולם לנזיר שמשון.
אמנם אכתי קשה אמאי ל"ק נ"מ דמצורע שהוא נזיר עולם מותר בתגלחת, ואע"ג דעם תגלחתו דחי עשה ול"ת דתער לא יעבור על ראשו גדל פרע שער ראשו אבל משום קלות נזירותו דאיתא בשאלה שפיר דחי כדאמרינן ביבמות ד"ה ע"א משא"כ בנזיר שמשון דליתא בשאלה, רק עומדת כנגד עשה דתגלחתו עשה ול"ת דנזירות כנ"ל וצ"ע, וע"ע בת' רדב"ז ח"א סי' קל"ו.