אור הישר על נדרים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כז:
דאי הוה ידע דמית מן לאלתר הוה גמר ויהיב גיטא, ע' בת' חכם צבי סי' מ"א.
שם שאני הכא דאמר לבטלן זכותיה, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ק"ל.
שם והלכתא אסמכתא קניא והוא דלא אניס והוא דקני מיניה בב"ד חשוב, ע' בת' הריב"ש סי' קע"ה וסי' של"ה וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף קמ"ט ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתנ"ד וסי' תתקע"ו.
במשנה נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא תרומה אע"פ שאינו תרומה כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קמ"ו וסי' רצ"ט ובת' הרשב"א ח"ד סי' ק"ח ובת' הריב"ש סי' ב' ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' ק"א.
ר"ן ד"ה והוא דקנו מיניה בב"ד חשוב תירץ ר"ת ז"ל דכי אמר דמעכשיו מבטל אסמכתא ה"מ כי ההיא דפ' איזהו נשך דמשכן לו בית משכן לו שדה שמסר לו שדהו כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתקי"ז ובת' הרא"ש כלל ע"ב סי' ז'.
רא"ש ד"ה ר' יוסי אומר יתן. דס"ל אסמכתא קניא ויגבה כל חובו מבני חרי אבל ממשעבדי לא שכבר נמחל שיעבוד חצי החוב כו', ע' מה שהאריכו בזה בסמ"ע ש"ך תומים קצות ונתיבות ר"ס מ"ח.