אור ברסלב

אור הישר על נדרים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף ח.

דף ז:

מניין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה כו'. והנה בתמורה ד"ג ע"ב קאמר דקרא דובשמו תשבע מבע"ל לכדרב גידל א"ר מניין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה כו', והשתא קשה מדוע לרב להביא האי דינא מקרא דקבלה, ולא הביא ממש"כ בתורה בפ' ואתחנן וכפל בפ' עקב ובשמו תשבע. עד שמצאתי בסה"מ להרמב"ם סוף מצוה שביעית, שכ' וז"ל מניין שנשבעין לקיים המצות דכתיב ובשמו תשבע. ובמק"א הארכתי בזה וע"ע בקצוה"ח סי' ע"ג סק"ה ובטו"א חגיגה ד"י ע"א.

שם כיון דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית משו"ה חייל שבועה עליה. והנה התוס' בברכות י"א ע"ב כתבו, דלהכי א"צ לברך ברכת התורה בכל פעם שיתחיל ללמוד כמו בסוכה דמברך לישב בסוכה על כל סעודה וסעודה. משום דלאכילה בסוכה יש שעה קבועה משא"כ בלימוד התורה שמחוייב כל שעה ללמוד כדכתיב והגית בו יומם ולילה והוי כמו יושב והוגה בתורה כל היום בלי הפסק ע"ש, והשתא לפי המבואר הכא, דחזינן דמשום המציאות להפטר מת"ת ע"י ק"ש שחרית וערבית, יש מקום לחלות השבועה ללימוד, הרי בע"כ דבין ק"ש דשחרית לשל ערבית הוי הפסק גמור מחיובו, עכ"פ למאן דבעי למפטר נפשיה ע"י ק"ש מת"ת, וא"כ האי גברא אי בעי ללמוד באמצע היום, מדוע לא יברך איהו אז ברכת התורה, דבדידיה אינו חל בהאי שעתא חיובא דלימוד תורה, ואולי י"ל לפי סברת התוס', כיון דלמפטר נפשיה מת"ת צריך בע"כ לק"ש דערבית הלכיך כל כמה דלא קרי בערבית, משועבד הוא עדיין לחיוב הלימוד עד זמן ובשכבך דאורייתא, וע"ע במעין החכמה דף צ"ה ע"ב.

שם נידוהו בחלום צריך עשרה בני אדם להתיר לו והוא דתנו הלכתא כו', ע' בת' הרא"ש ריש כלל כ"ח ושם סי' ג' ה'.

ר"ן ד"ה והלא מושבע קמא. ודאי לא איצטריך האי קרא לומר שהיא חלה לגבי בל יחל כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' יתרו ס"ס נ"ג.

ר"ן ד"ה עליו להשכים. דקבלה בלחוד מהניא לצדקה כדכתיב בפיך זו צדקה וה"ה לכל דבר מצוה כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ע"ח

רא"ש ד"ה נדר גדול. מחשבינן ליה כאילו נדר צדקה דאמרינן בפ"ק דר"ה בפיך זו צדקה, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' ויצא סי' כ"ג אות ו'.

תוכן העניינים

אור הישר על נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה