אור הישר על נדה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נט:
במשנה שאין דרך האיש להוציא דם אלא שחזקת דמים מן האשה. ע' נובי"ק חי"ד סי' נ"ה.
שם מ"ש עומדת דאמרינן מי רגלים הדור למקור ואייתי דם כו', ע' בת' משיב דבר ח"ב סי' ל"ד.
שם מזנקת נמי דילמא בתר דתמו מיא אתא דם כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תר"ל ובת' בית אפרים חי"ד סי' מ"ו.
שם איבעיא להו איש ואשה עומדין מה לי אמר ר"מ כי א"ר מאיר בחד ספיקא אבל בס"ס לא מטמא כו', ע' בת' הגרע"א סי' ס"ב ובעונג יו"ט סי' מ"ו ובחזקה רבה חאה"ע סי' רפ"ג.
במשנה השאילה חלוקה לנכרית או לנדה הרי זו תולה בה, ע' טורי אבן לר"ה כ"ט ע"א.
שם שהיה ר' נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים. ע' בת' חכם צבי סי' ס"ז.
רש"י ד"ה וכן אורי ליה לקלא שם אדם שהוצרך לדבר ע"כ, אכן בס' התרומה סי' ק"ו גריס בגמרא אורי רבא לקולא כר' יוסי.
תוד"ה דילמא. אבל על פי' הקונטרס דפי' לאחר שכלו מי רגלים אתא דם כי אורחה קשה דא"כ בשעה שמזנקת נמי ליפרוך כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' פ"ד ובת' באר יצחק חי"ד סי' י"ז ובחאה"ע סי' ו'.