אור הישר על נדה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לג.
ותהי נדתה עליו יכול יעלה לרגלה ת"ל יטמא ז' ימים, ע' אור שמח פ"ג ה"א מה' מטמאי מו"מ.
שם רבא אמר לעולם דנין כו', הנה משמע דפלוגתא דאביי ורבא הכא בכלל ופרט המרוחקין זמ"ז אי דנין אותו בכו"פ או לא, לכל חד וחד הוא אליבא דכו"ע ואין בזה שום חולק בין התנאים ומשו"ה לא אוקי רבא כרב פפא בב"ק פ"ד ע"ב דרבי ובן עזאי פליגי בכו"פ המרוחקין זמ"ז. דאיהו לטעמיה כדס"ל בסוגיין דלכו"ע דנין. ועמש"כ בחידושי לב"ק פ"ה ע"א ולמנחות נ"ה ע"ב.
שם יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה מתקיף לה רמב"ח ותספרנו ואנן נמי ניספריה כו', ע' ראב"ן סי' ש"כ ובס' יראים סי' קצ"ב ובס' התרומה סי' פ"ז.
שם שבקיה לקרא ואיהו דחיק ומוקי אנפשיה, ע' אור זרוע ח"ב סי' קכ"ד.
שם בעא רמב"ח פולטת ש"ז מהו שתסתור בזיבה רואה היתה וסותרת א"ד נוגעת היתה ולא סתרה כו', ע' בס' האשכול ח"א סי' מ"ו ובנחל אשכול שם ובמה שהאריך בזה באור שמח פ"ו הט"ז מאיסורי ביאה.
תוד"ה רואה. אור"י דמשכחת דשמשה בהיתר שתסתור ע"י פליטה אחר ראיית ג' ימים רצופין כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קכ"ה.