אור הישר על נדה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כג:
לר"מ דאמר בהמה במעי אשה ולד מעליא הוא אדם במעי בהמה מהו למאי נ"מ לאשתרויי באכילה כו', ע' בת' כנסת יחזקאל סי' סמ"ך.
שם הכל מודים גופו תייש ופניו אדם אדם, ע' אור זרוע ח"ב סי' תכ"ד.
שם ואב"א לעולם כמ"ד מצורת ומאי אחד אחד אחד. הנה אוקימתא כזו אשכחן לאו דוקא על לשון הברייתא. אלא אפילו על לשון הכתוב דלא יומת ע"פ עד אחד. דדרשו במכות ד"ו ע"ב מאי אחד אחד אחד,
שם אמר רבא ושטו נקוב אמו טמאה ופירש"י קסבר טרפה חיה, וע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ד'.
שם רבי אומר כדי שינטל מן החי וימות וכמה ינטל מן החי וימות כו', והנה מסקינן דאמוראי פליגי בזה אם די דבר שעושה אותה טריפה ומשום דטריפה אינה חיה או דוקא דבר שעושה אותה נבלה, ולא דמי להא דס"ל לרבי גופיה בב"ק ע"ח ע"ב גבי תשלומי דו"ה דדבר המעכב בשחיטה הוא דבר שעושה אותה נבילה כדפירש"י שם. די"ל דהתם סמיך רבי אקרא דטבחו כתיב מידי דהוי בטביחה ומכרו דומיא דטביחה ע"ש,
תוד"ה אמר רבא. קסבר טרפה חיה וכן בפ"ק דתמורה כו' ובפ"ק דבכורות פלוגתא איפכא כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' י"ח ובמש"כ בחידושי לבכורות ד"ג ע"א ע"ד התוס' ד"ה רב חסדא.