אור הישר על נדה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף טו.
ותיפוק ליה דהוה נוגע במעת לעת שבנדה, ע' אור שמח פ"ז ה"ח מה' קרבן פסח.
במשנה כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, ע' ראב"ן סי' של"ג ובס' התרומה סי' צ"ד,
שם ל"ל למיתני הבאין מן הדרך סד"א ה"מ היכא דאיתיה במתא דרמיא אנפשה ובדקה אבל היכא דילתא במתא דלא רמיא אנפשה לא קמ"ל, ע' עונג יו"ט סי' פ"ג.
רש"י ד"ה דאורייתא הלמ"מ דמחזקינן לה בטומאת ספק. ע' בת' באר יצחק חי"ד ס"ס ט"ז ובמש"כ בחידושי לזבחים ק"י ע"ב.
רש"י ד"ה וסתות דרבנן. הצריכוה חכמים כו' ומיהו היכא דלא הוה בעיר ולא ידעינן אי בדקה אי לא בדקה לא מספקינן לה בטומאה, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' מצורע סי' פ"ט אות ד'.
תוד"ה כשמאי. ומ"מ מודה שמאי בחד אחר דטמא שבעה כיון דחייב אשם תלוי, ע' נובי"ת חי"ד סי' צ"ו.
תוד"ה אפילו הגיע. ומתוך כך יל"ד דס"ל לר' יוחנן בסמוך וסתות דרבנן. ע' בת' שיבת ציון סי' מ"א.