אור הישר על נדה· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ט.
בעא מיניה ר' ירמיה מר"ז ראתה ואח"כ הוכר עוברה מהו כיון דבעידנא דחזאי לא הוכר עוברה מטמיא א"ד כיון דסמוך לה חזאי לא מטמיא, ע' אור שמח פ"ט הכ"ט מאיסורי ביאה.
שם דם נעכר ונעשה חלב דר"מ כו' מ"ט דר"מ דכתיב מי יתן טמא מטהור לא אחד כו', ע' בפרדס הגדול לרש"י סי' ש"י ובנובי"ת חי"ד סי' ל"ה ובת' הגרע"א סי' פ"ג ובת' דבר אברהם סי' כ"ד.
תוד"ה הא ליכא חרדה. וא"ת ודילמא לעולם וסתות דרבנן ומיירי דהשתא בדקה עצמה ומצאה טמאה כו', ע' בת' מהרש"ם ח"ב סי' ק"ס וע"ע נובי"ק חי"ד סי' נ"ה.
בסה"ד וי"ל דדייק מדקתני מסלקת הדמים משמע הדמים הידועים בה והמבוררים לבא אלמא וסתות דאורייתא, ע' חזקה רבה חי"ד סי' רכ"ט.