אור הישר על משנה עדיות· הרב שמואל יצחק הילמן
פרק ז · משנה ז
תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא שהוא טמא שר"א מטהר, וכ' הראב"ד וז"ל אם לא נתן ביניהם חול בודאי בלא למודים ובלא שום דבר הרי הוא טמא כי הוא מתחבר יפה מפני שכל חוליא כבדה נופלת על שלמטה הימנה אבל כשנתן חול בין החוליות החול אינו מניח אותו להתחבר יפה ועל כן היה ר"א מטהרו כו' ע"כ. הנה דוגמת דברי הראב"ד כתבו גם התוס' בב"מ נ"ט סע"א, ובכ"ז חילוק גדול ביניהם, דהתוס' כתבו דאם לא היה חול בינתים היה מודה ר"א דכלי חשוב הוא שהטפילה סביב לתנור מחברת החוליות כו' ע"ש, משמע מדבריהם דבזולת הטפילה לא היה מודה ר"א, משא"כ הראב"ד הרי כתב דאם רק לא היה החול בינתים אז היה מטמא ר"א רק מפני החוליות המכבידות מצד עצמן זו על זו, ועמש"כ בחידושי לכלים פ"ה מ"י.
שם הן העידו שמעברין את השנה בכל אדר שהיו אומרים עד הפורים, עמש"כ בחידושי עה"ת פ' בא בפסוק החדש הזה לכם.