אור הישר על משנה עדיות· הרב שמואל יצחק הילמן
פרק ז · משנה ה
העיד ר' יהושע ור' יקים איש הדר על קלל של חטאת שנתנו ע"ג השרץ שהוא טמא שר"א מטהר, וקשה הרי טומאה דהכא אינו מטעם טומאת שרץ כמו בעלמא, דהא אם נגע השרץ בקלל טהור כדתנן בפרה פ"י מ"ג, ואינו רק משום גזה"כ דכתיב והניח מחוץ למחנה במקום טהור ומשו"ה צריכה ההנחה להיות מקום טהור, וכדמסקינן במשנה דפרה שם שאפילו הניחה ע"ג טומאה מדברי סופרים ג"כ טמא וכ"פ הרמב"ם רפי"ד מה' פרה ע"ש, וא"כ מ"ט דר"א דמטהר הלא בקרא כתיב שההנחה תהיה ע"ג מקום טהור ואין זה ענין להא דאמרינן בסנהדרין מ"ה ע"ב דר"א ס"ל דלא בעינן קרא כדכתיב, דהתם א"א בענין אחר דהא אין לו בהן יד בהן רגל, משא"כ הכא הרי יוכל להניח ע"ג מקום טהור, ודוחק לומר דר"א לשיטתו במנחות פ"ב ע"א דס"ל דנין אפשר משאי אפשר, ומה שפירשו דר"א הבין דההנחה היא בכלי טהור וכיון דהקלל הוא טהור אז אין נ"מ על מה מונח הקלל, דז"א דפשטא דקרא משמע דקאי על המקום, שהכלי מונח אחרי האספה בתוך הכלי וצ"ע, ועמש"כ בחידושי לפרה שם.