אור הישר על משנה עדיות· הרב שמואל יצחק הילמן
פרק ה · משנה א
ר' יהודה אומר ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה דם נבילות ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין, וכ' הראב"ד דבמנחות מפרש אף כשטמאו ב"ה לא טמאו אלא ברביעית הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית כלומר וכיון שהוא קדוש דומה לבשר וגזרו עליו משום כזית נבילה עכ"ל, והנה במנחות ק"ד ע"א הק' התוס' כיון דדם חשיב כבשר א"כ אמאי איצטריך קרא לדם שרצים שהוא טמא במעילה י"ז ע"א תיפ"ל דחשיב כבשר ע"ש, והשתא לדברי הראב"ד הלא מצדה תברא, לפ"מ דקאמר דכל טומאתו היא רק ברביעית ומשום דאם יקרוש יעמוד על כזית ואז יהיה דומה לבשר להכי גזרו עליו, א"כ מהכא גופה מוכח דלאו כבשר הוא מן התורה אלא גזירה דרבנן. ומה מקום להקשות ל"ל קרא גבי דם שרצים, הלא התם איצטריך קרא לטומאה דאורייתא, ועמש"כ בחידושי לקמן רפ"ח וצ"ע כעת.