אור הישר על משנה אבות· הרב שמואל יצחק הילמן
פרק א · משנה יד
אם אין אני לי מי לי, הוא ע"ד מש"א בפדר"א פל"ד שבשעת פטירתו ש"א מן העולם הוא מכניס לבניו ולב"ב ולממונו ואומר להם בבקשה מכם בואו והצילוני מן המות הרע הזה כו' עד שכולם משתמטין מלהושיעו עד ש שמעשיו הטובים מקדימין לפניו כדכתיב והלך לפניך צדקך, וכן בע"ז י"ז ע"א גבי ר"א בן דורדיא שאמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים כו' אין הדבר תלוי אלא בי כו', וה"נ אמרינן בשבת קנ"א ע"ב עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך, וזמש"א אם אין אני לי מי לי, והענין רחב מאד ובמק"א הארכתי בזה.
שם וכשאני לעצמי מה אני, פי' אף עשיר שבעשירים לא יוכל לאמר שא"צ לזולתו, כי תיכף בגיחו מרחם צריך מי שיחתוך טבורו, ובכל טפחות ימי חיי חלדו מי שיכין לפניו מים ומזון וכל צרכי האדם, ואחרי פטירתו מי שישכיבהו למנוחת עולמים ויכסה את קברו, וזהו מה שאמר בן זומא ברוך שברא כל אלה לשמשני ברכות נ"ח ע"א, וכשירגיש בלבו כשאני לעצמי מה אני, ידע כי גם הוא אבר מהגוף הכללי וצריך ג"כ לשמש להקבוץ המדיני, וע"ע בעקידה למגילת קהלת בפסוק טובים השנים.
שם ואם לא עכשיו אימתי, הוא ע"ד שאמר ר"א לקמן פ"ג שוב יום אחד לפני מיתתך, והסביר לתלמידיו דדוקא משום דלא ידע האדם את עתו לכן יהיה כל ימיו בתשובה שבת קנ"ג ע"א, וממילא על כל שעה ושעה מחייו קורא אני עליו אם לא עכשיו אימתי.