אור ברסלב

אור הישר על מסכת עבדים· הרב שמואל יצחק הילמן

פרק ב

פרק א

הנמכר בגנבתו לא ימכר לא בשוק ולא באיטלז שנאמר כי לי ב"י עבדים, וכ' בהגהות דמקורו הוא מלא ימכרו ממכרת עבד כמבואר בתו"כ, אולם שם הגרסא שלא יעמידנו על אבן המקח, וכ"ה ברמב"ם פ"א ה"ה מה' עבדים כגרסת התו"כ ע"ש, אולם ממה דבסוגיין בדין הקודם גבי הענקה ובדין שלאחריו גבי פדיון תני בלשון המוכר את עצמו, ואילו בדין מכירת בזיון תני בלשון הנמכר בגניבתו, ולפ"ז היה מקום להבין דדוקא הוא, אמנם ברמב"ם שם כללם יחד דכ' אחד המוכר א"ע או שמכרוהו ב"ד אינו נמכר בפרהסיא על אכן המקח ע"ש, וכ"מ פשטות הכתוב דלא ימכרו דבכל גווני איירי ע"ש.

ודודי הרה"ג השנון מו"ה נח יעקב זצ"ל בנה על יסוד זה כהכרעה לשיטת הרא"ש ר"פ החובל דשומת נזק דהתם הוא כעבד כנעני ולא כרש"י ונ"י שפי' כעבד עברי, מדתנן התם רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק כו', ואילו עבד עברי אסור למכור בשוק כמבואר הכא, והנה אי הוה דייקינן כוותיה דאחי אבא ז"ל היה מקום לכוון כן גם ברש"י חולין ד"ב ע"א ד"ה הכל נדרים ע"ש. אבל לדעתי דיוקו בלתי מוכרע דאפ"ל דמה דתנן כאילו עבד נמכר בשוק לא קאי על מכירה פומבית רק על שומת המקח, כמו שהוא עובר לסוחר.

אמנם על עצם הפלוגתא בין רש"י והרא"ש דנקטו הסמ"ע והקצוה"ח בסי' ת"כ וכל האחרונים הלכו בדרכם, לע"ד אינני רואה בזה שום פלוגתא ואדרבה רש"י בב"ב י"ג ע"א כ' כהרא"ש רק הכא בס' החובל בא רש"י לבאר תוכן הנזק במה הזיקו והפסידו, ולכן כ' שאם היה נצרך היה מוכר עצמו בעבד עברי ולהכי לתביעת ממון גמור נחשב ענין הנזק, ולהיותו ישראל לא יוכל למכור עצמו בעבד כנעני לכן כתב עבד עברי, ובזה מדוקדק מה שלא קבע רש"י שם דבריו על עבד נמכר בשוק, רק על וכמה הוא יפה ע"ש.

שם העבד שישראל שותף בו ה"ז בן חורין, צ"ל כבן חורין, פי' דאסור בתרומה אף חלק הזר כדביאר במשך חכמה לפ' אמור בפסוק וכהן כי יקנה נפש.

תוכן העניינים

אור הישר על מסכת עבדים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה