אור הישר על מסכת כלה רבתי· הרב שמואל יצחק הילמן
פרק ג
איבעיא להו מהו ליתן שלום לעכו"ם ת"ש שואלין בשלומם ואפילו ביום אידם מפני דרכי שלום וה"נ מאי איבעיא לך דפשיטא להקדים איבעיא ליה כו', ויל"ד הלא רבינו הקדוש חזר תלתא זימני במשניות דשביעית פ"ד מ"ג ושם ספ"ה ובגיטין ס"א ע"א, ובכולהו סתים רק תיבות אלו ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום, ורק משום קושית הש"ס שם ס"פ הניזקין איתורא דהך בבא אחרי דתנן התם ומחזיקים ידי נכרים בשביעית השתא אחזוקי מחזקינן שואלין בשלומן מיבעיא ועלה אמר רב ייבא לא נצרכה אלא ליום חגם, ובכדי שלא תקשה מנא ליה לרב ייבא להניח כוונה כזאת במשנה דילמא דוקא שלא ביום חגם משו"ה הביא בגמרא שם ברייתא דתניא לא יכנס לביתו של נכרי ביום חגו ויתן לו שלום מצאו בשוק נותן לו בשפה רפה ובכובד ראש ע"ש, ולפי סוגיא דהתם איכא למידק טובא דהתם משמע דרק רב ייבא חידש האי דינא דיום אידם, ודוקא עפ"ד הברייתא ושם מחלק בהדיא בין בית לשוק ואף בשוק לא התירו רק בשפה רפה וכובד ראש, ובע"כ דבהכי מיתוקם משנה דהתם ודשביעית בשני המקומות, ואילו הכא תנא בברייתא בהדיא שואלין בשלומן ואפילו ביום אידם ומלשון זה משמע אפילו ליכנס לביתו ובאופן זה הוא בע"כ להקדמה ומאי קמבע"ל הכא.
ועוד כיון דכל הבעיא היא להקדמה טפי הי"ל להביא ממשנה דאבות פ"ד דתנן הוי מקדים בשלום כל אדם עפ"מ דמפרשינן שם דהאי כל אתא לרבות אפילו עכו"ם בשוק והתם איירי בהדיא בהקדמה במשנה גופה, כן מדוע לא הביא מעשה רב מר' יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק כדאמר בברכות י"ז ע"א וצ"ע כעת.