אור הישר על מסכת דרך ארץ רבה· הרב שמואל יצחק הילמן
פרק א
זו שאלה שאל ר' יוסי בן תדאי איש טבריא את ר"ג מה אשתי שאני מותר בה אני אסור בבתה אשת איש שאני אסור בה א"ד שאהיה אסור בבתה א"ל צא ופרנס לי כהן גדול שכתוב בו כי אם בתולה מעמיו ואני אפרנס לך כל ישראל ד"א אין דנין דבר לעקור בו דבר מה"ת ונדהו ר"ג ע"כ, פי' לפי הק"ו שיהיה אסור בבת אשת איש מפני שהוא אסור באמה, א"כ לא יוכל שום איש ישראל לישא רק בת אלמנה וגרושה שמותר באמה, ולזה שפיר השיבו ד"ג הלא גזה"כ היא על כהן גדול שישא רק בתולה, ולפי הק"ו דידך מהיכן יקח את הבתולה הלא אם היא בת אלמנה וגרושה אסור באמה, אמנם בנחלת יעקב בשם המפרשים נדחק בתשובת ר"ג אדנין דבר כו' ע"ש, ולדעתי נראה בפשוטו דהשיבו מש"כ הט"ז בחו"מ סי' ב' ובאו"ח ס"ס תקפ"ח וביו"ד ר"ס קי"ז דכל דבר שהתירה התורה בפירוש אין כח ביד חז"ל לאסור ע"ש, וה"נ הא דהתירה התורה בתולה לכה"ג, היתר זה הוא הכרח על ביטול הק"ו לאסור לכל ישראל, ואין נ"מ בין תשובה הראשונה לשנייה רק בלשון שלא א"ל צא ופרנס כו' רק אין דנין, ובעיקר דברי הט"ז ע' מה שהאריכו בזה בחו"י סי' קמ"ב ובשעה"מ פ"ה ה"ה מיסוה"ת ופ"ב מה' שופר ובח"ס חי"ד סי' ע"ג וסי' ק"ט.
כן נדחק בגח"י מדוע נדהו ר"ג והביא שהילקוט בפ' אמור לא גריס לה ע"ש, ולעד"נ דאדרבה מפני הסיום דנדהו ר"ג הובא כל הענין בש"ס אע"ג דאין אנו למדין מהשאלה והתשובה מאומה, רק להורות דאע"פ שק"ו ניתן לדרוש מעצמן אף לשיטת רש"י בסוכה ל"א ע"א וע"ש תוד"ה ור"י, מ"מ לא בדרך זה, דאם היתה בדעת תורה לאסור לכל ישראל כל הנשים שבעולם זולת בת אלמנה וגרושה שמותר גם באמה, אז בדבר גדול כזה המקיף כל חללו של עולם בכל הדורות מאז נתן הקב"ה תורה לישראל לא היה ממתין בדבר האיסור עד שילמדו רבנן לאסור מדין ק"ו, אלא האיסור היה מבואר בתורה מפי הגבורה, ומהעדר האיסור שמעינן ההיתר. אולם ר"ג על שאלתו זאת השיבו בחכמתו שההיתר גופו מבואר בתורה, אולם לבל יתרגל בדרשות קלין וחמורין כאלו הנובעין רק משכל האנושי ולא בדעת תורה, על זה נדהו ר"ג, ומסדר הש"ס השמיענו לדורות שאין למדין ק"ו כזה.
אמנם בעצם הק"ו אני נבוך. הרי בזולת ההנחה מה אשתי שאני מותר בה לא הוה מידרש ליה הק"ו וכל כמה שבלתי מוסכם שאשתו צריכה להיות דוקא בת אלמנה וגרושה הרי היא ג"כ בת אשת איש ואיך הוא מותר בה, כן בנוגע לאשת חבירו הרי היתה מותרת לו לולא עביד בה חבירו פעולת הקידושין והיא סיבה מן הצד ואה"נ דגם בתה של אשת איש תיאסר אחרי מעשה הקידושין של חבירו, וקודם הקידושין כאמה כבתה שתיהן מותרות לו כאשר הותרה לו אשתו, ובשביל היתר שלשתן אליו בזולת הקידושין חדית רחמנא בבת אשתו, לאסרה עליו גם בהיותה פנויה להוציאה מכלל שלשתן שתן הנ"ל, וצ"ע כעת.