אור הישר על מסכת גרים· הרב שמואל יצחק הילמן
פרק א
כל המתגייר משום אשה כו', אין זה גר וכן היו ר' יהודא ור' נחמיה אומרים כל אותם שנתגיירו בימי מרדכי ואסתר אינם גרים כו', והנה ביבמות כ"ד ע"ב דייק ממשנה דהתם דגירות בשביל נשואין מהני בדיעבד ומסקינן שם הלכה כדברי האומר כולם גרים הם ורק לכתחילה אסור משום הסר ממך עקשות פה כו' ע"ש.
והנה בקידושין ס"ב ע"א אהא דקאמר כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי פריך הש"ס מהא דתנן התם האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר כו' בשלמא כולהו לאו בידו אלא גר הוו בידו ומשני גר נמי לאו בידו משום דגר צריך שלשה משפט כתיב ביה כדין מי יימר דמזדקקי ליה הני תלתא ע"ש. ואלה"ק הלא בשבת מ"ו ע"ב דחי בכה"ג דאי לא מזדקק ליה חכם סגי בג' הדיוטות, די"ל דגבי גירות אם נתגיירו בפני הדיוטות הוו רק ספק גרים כדכ' הרמב"ם בפי"ג הט"ו מא"ב על הק"ן אלף שנתגיירו בימי שלמה שהיו רק בחשש גרים בעיני בית דין הגדול מפני שנתגיירו בפני הדיוטות וע"ש הי"ז ובתוס' יבמות שם ד"ה לא בימי דוד, אך קשה מדוע לא יזדקקו ליה מומחין הרי לא אשכחן בגר שבא להתגייר בזה"ז דלא מזדקקינן ליה, רק שאוסרים לו מה ראית שבאת להתגייר כו' אבל אם אמר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו כדאמרינן בריש פרקין, וביבמות מ"ז מסיק ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו כדכתיב ותרא כי מתאמצת היא וגו' כו' ע"ש, ולפ"ז מה מקום להש"ס לדחות מטעם מי יימר דמזדקקו ליה הני תלתא, ובע"כ דלכתחילה אין מקבלין גרים לשום אישות אליבא דכו"ע כנ"ל, והיינו דאמרינן במנחות מ"ד ע"א דר' חייא קאמר לה בתי שמא עיניך נתת באחד מן התלמידים וה"נ הוא ביו"ד סי' רס"ח סי"ב, ולפ"ז אם יתגלה להב"ד דקבלת הגירות הוא בשביל אישות לא יקבלוהו כדאמרינן הכא וביבמות שם ומשו"ה שפיר מקרי לאו בידו.