אור ברסלב

אור הישר על מכות· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יב.

דף יא:

ע"כ ל"ק ר' יהושע התם דכתיב ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה אפילו חללין שבו כו', ע' בת' הגרע"א סי' ע"ה ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ה.

שם שתי טעיות טעה יואב כו' אביי אמר בהא נמי מיטעא טעה שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו והוא זר היה, ע' בתוס' ס"פ נגמר הדין ושם מ"ח ע"ב ד"ה בשלמא ובכ"מ ספ"ה מה' רוצח ובת' פמ"א ח"א סי' פ"ה ובמה"פ לירושלמי דפרקין ה"ו ובמשך חכמה לפ' שפטים ד"ה ר"ש אומר וע"ע בת' הרשב"א סי' תקכ"ד.

שם ורצח גואל הדם את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם רשות ביד כל' אדם דברי ריה"ג רע"א רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו כו', ע' בס' מעין החכמה דף ט"ז ע"ב ובזוהר הרקיע בתחילתו וברמב"ן לסה"מ שרש ראשון כן במצות עשה י"ג להרמב"ן השכוחה לפי דעתו מהרמב"ם ז"ל ובמגילת אסתר שם.

שם מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב"ד אחר כו', ע' משה"ק התוס' בר"ה כ"ו ריש ע"א ומה שתירץ במעין החכמה דף צ"ד ע"ב דפוס רעדלהיים וע"ע בטו"א לר"ה שם ובת' משיב דבר ח"ב סי' א' ובמנ"ח מצוה ת"ט.

שם אם יצא יצא הרוצח אין לי אלא במזיד בשוגג מניין ת"ל אם יצא' יצא מ"מ כו', ע' תוס' מנחות י"ז, ע"ב ובמל"מ פ"ו ה"ז מה' דעות.

שם תני חדא אב שהרג בנו נעשה לו גואל הדם ותניא אידך אין בנו נעשה לו גוה"ד לימא הא ריה"ג הא ר"ע כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' בלק סי' קל"ד אות ב'.

במשנה אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום כו' הכל הולך אחר:

הנוף, ע' מנחת חינוך מצוה ת"י.

רש"י ד"ה ה"ג אלא ל"ק. בן בנו של רוצח ואינו מוזהר על כבודו ע"כ, מלשון זה משמע מוזהר כלל, אבל בפ' ויגש בפסוק ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק פירש"י חייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקנו וכו', משמע דגם בכבוד זקנו חייב רק לא כ"כ כשל אביו, ופי' זה אפשר להבין גם בפירש"י סוטה מ"ט ע"א שכ' וז"ל בר ברתך אנא ואין עלי לכבדך כבן ע"ש, דה"ג הכוונה רק פחות מעט, והרמב"ן עה"ת שם השיג על פירש"י כאילו אמרה מעצמו, ובאמת דברי ר' יוחנן הוא במד"ר שם, וע"ש במזרחי וברמ"א ליו"ד סי' ר"מ תכ"ד ובמפרשים שם וע"ע בפרקי דר"א פל"ו ובביאור הרד"ל שם אות כ"ג ובחידושי הגרע"א ליו"ד שם מה שהביא בשם אליהו זוטא ושבו"י ובתשובותיו סי' ס"ח מה שהביא בשם ספר לוית חן, כן ע בת' שארית יוסף סי' י"ט באמצע התשובה ובמש"כ בחידושי לב"ב קמ"ג ע"ב.

תוד"ה אילן. תימה דבשילהי כיצד צולין אמרינן דגגין לא נתקדשו וא"כ מע"ש אין אוכלין על האילן כו', וקשה מי דמי הלא גג בע"כ יש לו מעקה מדין התורה להכי י"ל דהפסק הגג מלמטה ומן הצדדין מפסיקתן מקדושת ירושלים משא"כ בענפי האילן שאוכל עליהן שאין אצלו שום מחיצה המפסקת אך אפשר להעמיס חילוק זה במה שתירצו התוס' דאויר ירושלים כירושלים.

ול"ד להא דזבחים כ"ו ע"א גבי תלה הבהמה או נתלה השוחט באויר עזרה דלא שייך למחיצות, די"ל דהתם הוא הספק משום דכתיב על ירך אפשר דהוא דוקא, וכן שם פ"ז ע"ב גבי אויר מזבח די"ל דהתם נמי בעינן קרא כדכתיב מזבח דוקא, וע' מל"מ פי"א משגגות ובמש"כ בחידושי לזבחים כ"ה ע"ב.

ובכלל היה אפ"ל דסוף דברי התוס' מתאימים עם פיר"ת בתוס' זבחים נ"ד ע"א במש"כ דפריך ממליקה עצמה כו' ואי עביד ליה באויר דיהודא א"כ חול הוא לענין קדושת מזבח ומשני דאוירא דבנימין וקדיש האויר בקדושת מזבח ע"ש, והוא בדוגמא דאויר ירושלים כירושלים דהכא אבל לפ"ז צע"ק בסוגיא שם דפ"ז הנ"ל, וע' במנחת חינוך מצוה קע"ז אות ד' ושם מצוה שס"ב

תוכן העניינים

אור הישר על מכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה