אור הישר על מכות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ג:
הב"ע במלוה על המשכון ובמוסר שטרותיו לב"ד כו', ע' תומים סי' ע"ז סקי"ג.
שם המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין, ע' במיוחסות סי' כ"ב.
שם א"ד א"ר יהודא א"ש המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו ע' תשב"ץ ח"ב סי' צ"ט ושם ח"ד סי' כ"ב ובמיוחסות סי' רנ"ו.
שם ואר"י אמר שמואל האומר לחבירו ע"מ שלא תשמיטני שביעית שביעית משמטת לימא קסבר שמואל מתנה עמש"כ בתורה הוא וכל המתנה עמש"כ בתורה תנאו בטל וקשה הלא אפ"ל דטעמא דשמואל הוא משום דבקרא כתיב תעשה שמיטה. ולהכי:
אע"ג דדין התורה הוא לשמט, מ"מ תלוי נמי בדעתיה, ולכן אם התנה כן מתחילתו שלא תשמט מהני, ולא הוי נמי מתנה עמש"כ בתורה כיון דהתורה גופה תלי ג"כ בדעתו, וי"ל דבע"כ דעת המלוה והלוה אינו מעלה ומוריד, דהא תנן בשביעית פ"י מ"ב השוחט את הפרה וחלקה בר"ה אם היה חדש מעובר משמט ואם לאו אינו משמט ע"ש, הרי בהדיא אע"ג דשניהם חשבו שהוא יום ראשון של ר"ה דמוצאי שביעית, רק מפני שנמצא שהוא סוף שנה שעברה משמט, ואין מתחשבין עם חסרון ידיעתם, ועמש"כ בחידושי למס' שביעית שם, וע"ע במל"מ פ"ח ה"א מה' מלוה ובת' הריב"ש סי' ש"ה ובקונטרס בכור שור ובתשב"ץ ח"ב סי' י"ז ובמש"כ בחידושי לב"מ נ"א ע"א ושם צ"ד ע"א,
שם המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום כו', ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' קכ"ד וע"ע ראב"ן סי' קי"א.
שם אלא מה ת"ל שנת השמיטה לאמור לך יש שמיטה אחרת שהיא כזו ואיזו זו המלוה חבירו סתם כו', ע' מה שהאריך בזה בס' כלכלת שביעית ובת' דבר אברהם סי' ל"ב.
שם דאמר מר שלשים יום בשנה חשוב שנה יל"ד קצת ניהי נמי דתפסו שיעורא רבה דל' יום, אבל ל לשון דאמר מר נופל אם דעה זו' היתה אליבא דכו"ע, משא"כ בזה האיכא נמי תנא דאמר יום אחד בשנה חשוב שנה כדאמרינן בנדה מ"ה ע"א.
שם וכי מה בין זה למגופת חבית א"ל זה חיבור וזה אינו חיבור, ע' בביאור הגר"א לאו"ח סי' שי"ז ס"ק כ"ג ובס' ישכיל עבדי הא"ח ח"א סי' י"ב.
תוד"ה המוסר. ומוסר שטרותיו לב"ד מדאורייתא אינו משמט ע' תומים סי' ס"ז סק"כ.