אור הישר על מכות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ב:
אלא רמז לעדים זוממין שלוקין מן התורה מניין כו', ע' ברמב"ן לסה"מ שרש שלישי.
שם ותיפוק ליה מלא תענה משום דהוי לאו שא"ב מעשה וכל לשאב"מ אין לוקין עליו, וקשה הלא כל ענין דלשאב"מ אין לוקין עליו ילפינן לקמן ר"פ הלוקין משום דגבי מלקות כתיב אם לא תשמור לעשות, ולעשות משמע בלשון הכתוב מעשה, ולפ"ז הרי נוכל לאוקים קרא דלא תענה בעדים זוממין כקושית הש"ס, ואפ"ה לא תקשה מהא דלית בה מעשה לפ"מ דבב"ק ד"ה ע"א אמרינן דפעולת העדים זוממין אע"ג דלית ביה מעשה רחמנא קרייה מעשה דכתיב ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, הרי חזינן דתיבת לעשות דכתיב גבי עדים זוממין נחשבת בלשון התורה מעשה, ולפ"ז מדוע לא נימא נמי דהאי תיבה גופה דכתיב בקרא דאם לא תשמור לעשות יורה ג"כ על עדים זוממין דבדידהו נחשבת למעשה וצ"ע כעת, וע' בתוס' כתובות מ"ה סוף ע"ב ובנובי"ת חא"ח סי' ע"ו.
שם וכל לאו שא"ב מעשה אין לוקין עליו, הארכתי בזה בחידושי לתמורה ד"ב וד"ג.
שם מ"ט דר"ע קסבר קנסא הוא וקנס אין משלם ע"פ עצמו כו', ע' ש"ך חו"מ סי' ל"ח סק"א ובתומים סי' כ"ט סק"ו.
תוד"ה ומה הסוקל. לכך פיר"ת דה"ק ומה הסוקל אינו נסקל פי' אדם שסוקל חבירו באבנים ומת דנידון בסייף ולא בסקילה כו', ע' מהרש"א ובנובי"ק חאה"ע סי' ע"ב.