אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קט:
אבל הדיינין חותמין אע"פ שלא קראוהו, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קמ"ו ובת' הריב"ש סי' שפ"ב.
שם אמר אביי האי מאן דמוקים אפוטרופוס נוקים כי האי דידע לאפוכי בזכותא דיתמי. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ט"ו ובקצוה"ח סי' ק"ח סק"ה.
שם בארבעה דאתו מכח ארבעה וארבעה דאתו מכח חד כו"ע ל"פ דמצי מדחי ליה כי פליגי בחד דאתא מכח ארבעה כו'. ע' בת' הרא"ש ריש כלל י"ח וסוף כלל פ"ו.
שם אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעוי דינא בהדייהו ע' ראב"ן סי' ק"י ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב צד ר"כ סי' קע"ז
תוד"ה א"ל. דאילו היה זכור היה הוא עצמו טוען בשביל היתומים כדקי"ל טוענין ליורשין. ע' ראב"ן סי' ק"ז אות ב'.
תוד"ה אם טען. דמיירי כגון שאין כ"י העדים יוצא ממק"א ולכך נאמן לאמר חזרתי ולקחתי ממנו מגו דאי בעי אמר מזוייף הוא כו' ע' קצוה"ח סי' פ"ב ס"ק י"ג ובס' חזקה רבה חח"מ סי' קי"ז.
תוד"ה ורבנן סברי. אבל הא לא מצי למימר בחד דאתי מכח חד מזבנינא ליה לארבע כו', ע' קצוה"ח ר"ס קמ"ח.