אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צג:
תנן וכן שלשה שהטילו לכיס פחתו או הותירו כך הן חולקין מאי לאו פחתו פחתו ממש הותירו הותירו ממש כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ד.
במשנה מי שהי' נשוי ד' נשים ומת כו' וראשונה נשבעת לשניה ושניה לשלישית כו' ע"כ, שבועות אלו אינן שבועת התורה שכל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין וזהו נשבע ונוטל אלא שבועת המשנה בנקיטת חפץ כעין דאורייתא כדמפרש בת' הרשב"א ח"ד סי' קנ"ח ובת' מהר"ח או"ז סי' רמ"א וע"ע בת' שארית יוסף סי' ל"ד.
שם היו כולן יוצאות בשעה אחת ואין שם אלא מנה חולקות בשוה, ע' קצוה"ח סי' ק"ד סקי"ג.
תוד"ה הותירו. והאי חדתי לאו לאפוקי עתיקי דבהזהב מוכיח בכמה דוכתי דישנים יוצאין בהוצאה יותר מחדשים ע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' יתרו סי' נ"ה אות ח'.
תוד"ה מי שהיה נשוי ד' נשים כו' להכי נקט ארבע נשים, לולא דברי התוס' היה נלע"ד עפ"מ דאמרו ביבמות מ"ד ע"א אמשנה דהתם דאגב אורחא אשמעינן התנא עצה טובה ארבע אין טפי לא כי היכי דנמטייה עונה בחדש.