אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף פד:
והוא שתפס מחיים. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' שי"ח ובת' הריב"ש סי' מ"ו ושם סי' שס"ה.
שם דון דייני כר' טרפון ואהדריה ר"ל ל לעובדא מינייהו כו', ע' מה שהקשה בתומים ר"ס ק"ז ומה שתירץ בנתיבות שם.
שם ואב"א דכו"ע הלכה כר"ע מחבירו ולא מרבו והכא בהא קמיפלגי מ"ס ר' טרפון רבו הוה ומ"ס חבירו הוה, ע' בת' חות יאיר סי' צ"ד וע"ע באור זרוע סוף ה' בכורות.
שם מגו דיכול למימר לקוח הוא בידי יכול נמי למימר מחיים תפיסנא ליה, ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קנ"ט ובת' הריב"ש סי' שצ"ג.
שם את תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים ואר"י התופס לב"ח במקום שחב לאחרים לא קנה, ע' בת' הגרע"א סי' קל"ג.
רש"י ד"ה שכנגדי שקול כמותי, ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' מ"א.
תוד"ה ולר"ע תפיסה לא מהניא כלל פי' ר"ת כו'. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קנ"ב.
תוד"ה והוא שתפס. דבכולי הש"ס קיי"ל כמר בר רב אשי בר ממיפק שבועה וחיורי, ע' ראב"ן סי' ק"ז ובתוס' שבועות מ"א ע"א ובמש"כ בחידושי שם.
תוד"ה אית לך. לא גרסינן דלאחר מיתה כו', ע' קצוה"ח סי' צ' סק"ו.
תוד"ה את תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים, כאן משמע דאע"ג דעשאו שליח כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' קכ"ד ובשערי תשובותיו דפוס ברלין תרנ"א שער שני סי' רמ"ה ובס' לבוש מרדכי לב"מ סי' י"א
תוד"ה לתקוני דוקא משום דהזכיר לו ליקח שטר או בתחילה או בסוף כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קכ"ג.