אור ברסלב

אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן

דף עב:

דף עב.

דאורייתא קלתה שפיר דמי דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור, ע' תרומת הדשן סי' יוד וסי' רמ"ב ובח"ס חא"ח סי' ל"ו.

במשנה המקדש את האשה ע"מ שאין עליה נדרים ונמצאו עליה גדרים אינה מקודשת, בירושלמי ה"ז אמרינן עלה אית תניי תני אסורה להנשא בלא גט שלא תלך אצל הזקן ויתיר לה את נדרה כו' ע"ש, ודייק עלה באור שמח פי"ז ה"י מה' אישות א"כ איך אמרינן ביבמות מ"ח ע"א המפקיר עבדו יצא לחירות וא"צ גט שחרור, הלא איך ישא בת חורין דילמא ישאל הרב על הפקירו ונמצא באיסור, ומזה ראיה למש"כ הר"ן בנדרים פ"ה ע"א דאין שאלה בהפקר ע"ש.

ולעד"נ דאי משום הא לא איריא. דאפשר בעלמא יש שאלה בהפקר רק הכא שאני דתיכף כשהפקירו זכה העבד בגופו, כמש"כ התוס' בקידושין ט"ז ע"א בד"ה והרב, וז"ל דכיון שהוא מוחזק בגופו אין לך קנין גדול מזה ע"ש, ולהא דבסוגיין ל"ד כלל דהכא אכתי היא אגידא לראשון אפילו בזמן שהנדרים עליה. דהא אם תשאל על נדריה מקודשת לראשון כמבואר בברייתא לקמן ע"ד ע"ב. ועתה אם תשאל על נדריה ותנשא לאחר הרי נישואין הראשונים קיימים ובניה מן השני ממזרים, ומשו"ה שפיר חששו בירושלמי להתגרש מן הראשון. משא"כ במפקיר עבדו שזכה העבד בגופו כנ"ל. א"כ תיכף נפקע כח הרב ממנו ולא יוכל לשאל עליו עוד.

שם באילו נדרים אמרו שלא תאכל בשר ושלא תשתה יין כו', ע' בר"ן ובאבני מלואים סי' ל"ט סק"ט.

שם איתמר קידשה על תנאי וכנסה סתם כו' ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קס"ח.

תוד"ה על מנת. תימה לר"י מאי איריא ע"מ אפילו בסתם נמי דהא בפ' אע"פ גזרינן שלא תאכל ארוסה בת ישראל בתרומה גזירה משום סימפון. ע' בחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב.

תוכן העניינים

אור הישר על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה