אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סז:
אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו כו', ע' סה"מ שרש ראשון וברמב"ן שם.
שם ולא חיישת לדוחקא דציבורא א"ל אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא דתנינא עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שבל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו כו', והנה ביומא ל"ח אמרינן, מכאן אמר בן עזאי (ובירושלמי שם ספ"ג הגרסא בן זומא) בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך כו'. וע"ש ברש"י ובהגהות הב"ח והלשון שם מכאן אמרו. הוא ממעשה בית גרמו ובית אבטינס שבקשו חכמים לדחותם ממקומם ולא יכלו כדפירש"י שם. הרי מדוע היה צריך ממה דאירע מעשה כזו בבית גרמו ובית אבטינס. הלא בלא"ה מקרא מלא הוא דדרשינן מיניה הכא דלכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו ואינו נוגע ממה שמוכן לחבירו, ועל סמך זה קאמר אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא וי"ל דהתם איירי בפרנסה תמידית להחיות נפשו ומשפחתו, וקרא איירי דאפילו אם אין לו מקור תמידי לפרנסה, והוא צריך מזון סעודה אחת לחיי שעה, על זה נמי רמז הכתוב, דלכל איש פרטי יזמין הקב"ה פרנסתו, ולהכי לא כתיב בעתם אלא בעתו והביא לזה מעשה רב, דאתאי אחתיה דרבא דלא חזיא ליה תליסרי שני ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן, רק בשביל עני זה שהיה רגיל בכך.
שם חוזרין ונפרעין הימנו הו לא שקיל אר"פ לאחר מיתה. ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' י"ט וסי' קכ"ח.
שם ת"ר העבט זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס כו' תעביטנו זה שיש לו ואין רוצה להתפרנס כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות ר"ס קמ"ז
שם מר עוקבא הוה עניא בשיבבותיה דהוה רגיל לשדורי ליה ארבע מאה זוזי כל מעלי יומא דכפורי כו' עייפינהו ושדרינהו ניהליה כו', ע' מה שהק' במהרש"א ומה שתירץ בשער התירוצים
שם ה"מ מחיים שמא ירד מנכסיו אבל לאחר מיתה לית לן בה, ע' שאילתות פ' תשא ס"ס ס"ד ובהע"ש שם.