אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סג.
במשנה לעולם הוא פוחת והולך עד שאם תפול לה ירושה ממקום אחר גובה הימנה, ע' בת' הריב"ש סי' שס"א.
שם מורדת ממאי ר"ה אמר מתה"מ ר' יוסי בר"ח אמר ממלאכה, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רכ"ח רס"א תתקמ"ו ובשערי תשובותיו שלו הנדפס בברלין תרנ"א ח"א סי' רמ"ב וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קצ"ד וסי' ר"ג.
שם והאמר רב האומר איני זן ואיני מפרנס יוציא ויתן כתובה, ע' בתוס' לקמן ר"פ המדיר ד"ה יוציא ובמש"כ בחידושי שם וע"ע נובי"ת חאה"ע סי' צ'.
רש"י ד"ה יוציא ומתניתין מוסיפין תנן ואינו מוציא לאלתר. ע' בת' הרא"ש כלל מ"ג סי' ד'.
תוד"ה ברתיה. וי"ל דאע"ג דקאמר הכא דעבדא הכי לבן עזאי מ"מ לא נשאה אלא באירוסין ע"כ. הנה ע"פ פי' זה היה מקום לפרש כוונת רש"י בחגיגה י"ד ע"ב שכ' שמת בחור, כפשוטו. אולם לפי' התוס' ביבמות ס"ג ע"ב צריך לפרש בכוונת רש"י בחור השנים.