אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נז:
מנה"מ א"ר חסדא דא"ק ויאמר אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או עשור כו', והנה בשאילות שלום לשאילתות פ' ויחי ר"ס ל"ה הקשה הלא בירושלמי מו"ק אמרינן דאין למדין מקודם מתן תורה והובא נמי בתוס' מו"ק ד"כ ע"א. וכמ"כ הקשה על עוד כמה סוגיות דילפינן מקודם מ"ת, ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ב סי' מ"ח הוסיף על דבריו עוד להקשות מהרבה מקומות אחרים ע"ש, אולם לפ"מ שהארכתי בחידושי עה"ת פ' ויחי ולחולין ט"ז ע"א ושם פ"ה ע"א להורות דהירושלמי ס"ל דלא ילפינן מקודם מ"ת כנ"ל אכן בכלל היא מחלוקת בזה בבבלי גם בין התנאים ואח"כ בין האמוראים, ובזה תתפרש נמי סוגיא דיומא כ"ח ע"ב ע"ש, א"כ י"ל דגם רב חסדא דבסוגיין ס"ל דילפינן וממילא סרו קושיתם מכל המקומות בש"ס.
שם קטנה בין היא בין אביה יכולין לעכב כו', ע' בת' הריב"ש סי' קצ"ח.
שם דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שנאמר כו' מה טעם אמרו אינה אוכלת שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקה לאחיה ולאחותה, ע' מל"מ פ"ז הי"ז מה' תרומות ובנובי"ת חי"ד סי' ר"ב ובמעין החכמה דפוס רעדלהיים דף ס"ג ע"א וע"ע אור זרוע ה' נדה סי' שנ"ו.
שם אי הכי נכנסה לחופה ולא נבעלה נמי התם מיבדק בדיק לה והדר מעייל, ע' בת' מהרי"ק סי' ק"ה.
תוד"ה אי איהי. משמע כיון דלא נפקא ליה מינה הוי מרידה ופוחתין מכתובתה ותימה כו', ע' בת' מהר"ם אלשיך סי' ח'.