אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נו.
אלא תרווייהו אזלי בתר אומדנא כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ה'.
שם בעי דבין נכנסה לחופה ולא נבעלה מהו כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תמ"ב וסי' תתס"ח.
שם בעי רב אשי נכנסה לחופה ופירסה נדה מהו את"ל חיבת חופה קונה חופה דחזיא לביאה אבל חופה דלא חזיא לביאה לא א"ד ל"ש תיקו, ע' ברמב"ם ומפרשים פ"י ה"ב מה' אישות ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קמ"ד ובת' הגרע"א סי' קנ"ט וע"ע בת' משאת בנימן סי' צ'.
שם האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאין ליך עלי שאר כסו"ע ה"ז מקודשת ותנאו בטל דר"מ רי"א בדבר שבממון תנאו קיים כו', ע' ראבי"ה סי' קנ"א ובמה שהארכתי בחידושי לב"מ נ"א ע"א.
שם ר' יהודא אומר בדבר שבממון תנאו קיים. הנה לפ"מ דר"מ סבר דאמרינן מתנה עמש"כ בתורה תנאו בטל גם בדבר שבממון הלא ס"ל בזה כרשב"ג דמשנתנו לקמן ר"פ הכותב. והנה ר' יוחנן דאמר לקמן ע"ז ע"א ובכ"מ דכ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו ודאי דסבר כרשב"ג דר"פ הכותב. וא"כ תקשה לדידיה היכי מזכי שטרא לבי תרי הלא איהו פסק בעירובין מ"ו ע"ב ר"מ ור' יהודא הלכה כר' יהודא ולקמן שם פסק כרשב"ג דהיא דעת ר"מ, ואף דאמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן וע' רש"י ב"מ ל"ח ע"ב, אבל עכ"פ למאן דס"ל דר' יוחנן קאמר הכי באין יוצא מן הכלל, אליביה תקשה כנ"ל אולם לשיטת הרמב"ם בתשובה דפוס ירושלים סי' שי"ט דתנאי ירושה נשתנו משאר תנאים לפ' שנאמר בפ' נחלות והיתה לבני ישראל לחוקת משפט התורה הקפידה על דין לשון ירושה שינהוג כסדר הזה וע' לח"מ פכ"ג ה"ה מה' אישות, ולפי שיטה זו לאו בני חדא בקתא דין ירושה עם שאר מתנה עמש"כ בתורה, וע' מה שהאריך בזה באור זרוע לב"מ ס"פ הפועלים.
תוד"ה הרי זו. ע"כ בדכפליה לתנאיה איירי כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' נ"ו.
בא"ד ואור"י דאי לאו דילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן ה"א דשום תנאי אינו מבטל את המעשה כו'. הנה במאי שכתבו התוס' דנזירות הויא כמעשה ע' ביאור כוונתם בהפלאה. וע"ע בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ז.
בא"ד וכ"ת ה"נ והתנן בהחובל קרע את כסותי ושבר כדי ע"מ לפטור פטור ותירץ ה"ר אלחנן דהתם נמי כו', ע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' בהר ס"ס קי"ג.