אור ברסלב

אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן

דף נג.

דף נב:

דא"ל שמואל לרב יהודא שיננא לא תיהוי בעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא דלא ידיעא מאי זרעא נפיק מיניה. והנה רבותנו בעלי התוס' עה"ת פ' חיי שרה הקשו בקרא דויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק הלא ביומא כ"ח ע"ב אמרינן דאברהם אבינו קיים כה"ת אפילו עירובי תבשילין ואיך העביר נחלתו לגמרי מישמעאל ונתן כל אשר לו ליצחק ותירצו דאברהם וישמעאל גרים היו וגר אינו יורש לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים ע"ש וקשה הלא דין זה הוא רק בגר שמת וע' קידושין י"ז ע"ב, משא"כ גבי אברהם שנתן בתורת מתנה בחייו, ואפילו בישראל וירושת בכור דאורייתא אמרינן נמי דיוכל לתת במתנה בחייו גם לאיש זר כמבואר בב"ב קכ"ז ע"ב ע"ש. ודמיא נמי להא דתבעו בני ישמעאל ובני קטורה מישראל לפני אלכסנדרוס מוקדן ואמרו ארץ כנען שלנו ושלכם דכתיב אלה תולדות ישמעאל בן אברהם וכתיב אלה תולדות יצחק בן אברהם וגביהא בן פסיסא השיבם תשובה נצחת שבחייו נתן אברהם ליצחק את כל אשר לו כדכתיב וגם לבני הפלגשים נתן אברהם מתנות ושלחם זה מעל זה כלום יש לזה על זה כלום כדאמרינן בסנהדרין צ"א ע"א והתם נמי אמרינן דהני מתנות היו שמסר להם שם טומאה ואפשר דלגבי דידהו היה שוה מתנה רוחנית זו יותר מכל המתנות הגשמיות והכלכליות שנתן ליצחק ולפי ההרגשות הגסות של בני ישמעאל ובני קטורה אולי היו מרוצים מאד והכריע עבורם כל הטענה של העברת נחלה, מלבד זה איך יפרנסו בתירוצם שיטת ר' יוחנן בקידושין שם דאפילו עכו"ם יורש את אביו דבר תורה,

עיי"ל דעצם העברת הנחלה מישמעאל גרמה מתחילה שרה. באמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק ובהא דכתיב וירע מאד הדבר בעיני אברהם על אדות בנו, אפשר דגם לפניו היה קשה גזירת שרה בהעברת נחלתו ממנו, משום דאכתי לא ידע מאי זרעא נפיק מישמעאל אף אם גם בעיניו היו ניכרים שני בניו בתכונת ילדותם איך הם רחוקים זמ"ז. אכן כאשר הסכים השי"ת על דברי שרה ואמר כי ביצחק יקרא לך זרע, מני אז הלא לא הי"ל לאברהם שום חשש גם על הדורות העתידים לצאת מישמעאל, סוף דבר קושית הראשונים ז"ל בזה גבי אברהם בלתי מובן לע"ד וצ"ע כעת.

שוב מצאתי ברא"ם ולבוש האורה בפ' חיי שרה בפסוק וכל טוב אדוניו בידו שכיוונו לקושית בעלי התוס', ועמש"כ בחידושי עה"ת שם בס"ד.

שם האי נמי תקנתא דרבנן היא דא"ר יוחנן משום רשב"י כו' ע' העמק שאלה ל לשאילתות פ' ויצא סי' כ"א אות ב',

שם מעלאי דידי היינו עשייה. ע"ל ד"נ ע"א תוד"ה עשיתינהו ולקמן ר"פ המדיר תוד"ה יוציא ומש"כ בחידושי לחולין ק"י ע"ב ולערכין כ"ז ע"א וע"ע בשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"ב סי' מ"ו.

שם בעי רבא מוכרת כתובתה לבעלה כמוכרת לאחרים דמי או כמוחלת לבעלה דמי כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתפ"ג ובת' הריב"ש סי' קמ"ט.

תוד"ה השתא. היינו היכא דעמדו וקדשו והכא כשרצה לחזור עדיין לא קדשו. ע' נובי"ת חח"מ סי' מ"ב ובאבני מלואים סי' נ"א סק"ג.

תוכן העניינים

אור הישר על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה