אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מט:
באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים כו', ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך ח"א סי' נ"ג ושם ח"ג סי'. רמ"ב ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' קצ"ב.
שם כי הא דרבא כפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקמ"א ובת' הריב"ש סי' ר"נ.
שם הכותב כל נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזונים מהם כו', ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"ב סי' ע"ג.
שם מהו דתימא התם הוא דליכא דטרח אבל הכא נטרח לדידיה ולדידה קמ"ל. ע' בת' הריב"ש סי' שס"ט
תוד"ה אכפייה רבא. וי"ל דאכפייה בדברים כו'. אולם בת' הרשב"א ח"ד סי' נ"ו כ' נמי דסוגרין עליו בית הכנסת ומבזין אותו, וע' במה שהארכתי בזה בחידושי לחולין ק"י ע"ב וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תשנ"ה. תוד"ה הוא ע"כ נראה דאין חילוק בין מתנה למכר לענין זה אע"ג דיש מקומות שסברא הוא לחלק בין מתנה למכר כמו בעשה שורו אפותיקי ומכרו כו' ע"כ, וכ"כ התוס' בב"ק ק"ט ריש ע"א אבל אין כן דעת הרשב"א בתשובה סי' תרי"ח, וע' ב"מ ט"ז ע"א ומגילה כ"ו ע"ב דמספקא להו להש"ס אי מתנה כמכר, אולם חלות הספק שם הוא בסברא ג"כ כמו הכא ואין זה ענין לפלוגתא דר"מ וחכמים במשנה בכורות נ"ב ע"ב ובברייתא ערכין ל"א ע"ב, וצ"ע בירושלמי מעשרות פ"ב ה"א ובמע"ש פ"א ה"א וע"ע בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך ח"ב סי' ע"ב ובתומים סי' קי"ז סק"ו.
בא"ד והא דאמרינן בפ' מציאת האשה מכרו או משכנו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין מוציאין למזונות ה"ה נתנו כו'. ע' אור שמח פי"ח הי"ג מה' אישות