אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מ.
ניתי עשה ונדחה ל"ת. ע' אבני מלואים סי' כ"ח סק"ס.
שם אבל הכא אי אמרה דלא בעינא מי איתא לעשה כלל, והנה בתשובות הרשב"א סי' י"ח כ' דהרבה מצות ישנן כזו דאפשר למיעקרא כגון צדקה הענקה כו' דאם לא ירצו לקבל ליתא למצוה וכן כבוד אב דאב שמחל על כבודו כבודו מחול, ועל זה יצא בקצוה"ח ר"ס צ"ז להקשות מהא דתניא בב"מ ל"ב יכול אמר לו אביו היטמא או שאמר לא אל תחזיר יכול ישמע לו ת"ל איש אמו ואביו תראו ואת שבתותי תשמרו כולכם חייבין בכבודי ול"ל קרא תיפ"ל דאין עשה דכבוד אב דחי ל"ת כיון דמצי מיעקרא וכמו דאמרינן באלו נערות ד"מ כו' אי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל כו' ע"ש.
ולע"ד יפלא הלא הקצוה"ח הקשה ממש קושית התוס' הכא על אתר סד"ה כגון, בשם הר"ר עזרא, ותירצו דמ"מ מיד כשצוה אב הוי עשה לעשות מצותו ע"ש. ועל הרשב"א נמי ל"ק קושית הקצוה"ח, דהרשב"א לא אתא על חלישות העשה דכבוד אב משום דאפשר למיעקרא. דאיך יעלה על הדעת כלל לאמר דעשה חלושה היא, אחרי דחז"ל החליטו דהוקש כבודם לכבוד המקום, אלא דכוונת הרשב"א שם, כיון דהאב יכול למחול ואז נעקרה המצוה מתחילתה, וא"כ איך יוכל הבן לברך על מצוה זו קודם לעשייתה. הלא אחרי מחילת האב נמצאת ברכת הבן ברכה לבטלה למפרע כנלע"ד. וע"ע מיוחסות סי' קפ"ט ובת' ח"צ סי' א' ובשאג"א סי' צ"ו ובעמק יהושע סי' ב'.
רש"י ד"ה הכל לפי המבייש. אדם בינוני המבייש בושתו קשה מאדם זולל ומאדם חשוב ע"כ. יל"ד מדוע נקט רש"י בושתו דאדם בינוני ודלג על החילוק בין אדם קל לאדם חשוב. ודוחק לאמר דסמיך על ר"פ החובל. וע"ע ברש"י סנהדרין צ"ד סוף ע"א ובמש"כ בחידושי ליומא פ"ז ע"ב.
תוד"ה ניתי עשה לא יוכל בעלה לרבות סוטה שנסתרה והיינו לאו ודרשינן ונטמאה ונטמאה חד לבעל וחד לבועל כו'. ע' בת' אחיעזר סי' א'.
תוד"ה כגון מילה. ואור"י דבטלית של פשתן א"א לקיים שניהם דלא אפשר לקיים מצות תכלת אלא ע"י כלאים דתכלת עמרא הוא, ע' בס' עמק יהושע סי' א' ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ח ועין יצחק חא"ח סי' ט"ו.
בא"ד הקשה הר"ר עזרא אמאי איצטריך קרא בפ"ק דיבמות דאין עשה דכיבוד דוחה שבת הא ליכא עשה דאי אמר לא בעינא לכיבוד מי איתא לעשה כלל, עמש"כ לעיל בסמוך וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות ס"פ תולדות ובת' אגודת אזוב חי"ד דף כ"א ע"ב.
בא"ד דהכא גבי דידה ליכא עשה כו', ע' מנחת חינוך מצוה א' אות ב' ובס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ו.