אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יז.
ת"ר מעבירין את המת מלפני כלה, ע' בתורת האדם להרמב"ן ענין ההוצאה.
שם דאמר מר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך, ופירש"י ישראל הוזהרו שישימו. עליהם כו' שתהא אימתו עליהם ע"כ, מלשון זה משמע דאזהרה זו היא רק על ישראל, והא דאמרינן מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, פירושו כלפי העם, שאין מועלת מחילתו, והעם צריכים להקפיד על כבודו. אע"פ שהוא נגד רצונו, אולם למלך לא יחשב לעון על שמחל על כבודו, וכל אחריות כבודו הוא רק על עמו. וכפשטות הכתוב שום תשים עליך מלך ודרשינן שתהא אימתו עליך, הרי דהאזהרה היא אל העם ולא למלך, ולפ"ז בלתי מובן הא דאמרו ביומא כ"ב ע"ב, מפני מה נענש שאול מפני שמחל על כבודו כו' ע"ש. מלשון זה משמע דאזהרה זו מגיע גם למלך וחוב עליו לבלי למחול, ואיסור מונח על המלך שימחול למורד במלכות זולת במקום מצוה יוכל למחול על כבודו כדאמרינן בסנהדרין י"ט ע"ב, וע"ש תוד"ה מצוה ובסוטה מ"א ע"ב ד"ה מצוה וצ"ע. וע' משך חכמה ס"פ חקת.
תוד"ה מבטלין. דגדול שימושה יותר מלימודה ע"כ בראבי"ה סי' י"ח מסיק עלה מפני שלמד ממנו הלכה למעשה.