אור ברסלב

אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יא.

דף י:

א"ר הונא גר קטן מטבילין אותו ע"ד ב"ד מאי קמ"ל דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו תנינא זכין לאדם כו' א"ר יוסף הגדילו יכולין למחות כו', נלע"ד בהסבר הסוגיא דרב הונא אשמעינן עינן דכל זמן שאין בנכרי זה דעת לקבל דת ישראל או שלא לקבל מתחשבין עם זכותו האמיתי ולהטבילו ע"ד ב"ד, ועל זה פריך הש"ס מאי קמ"ל הלא ודאי זכות הוא לו ותנינא דזכין לאדם שלא בפניו ומשני אע"ג דכי אתא בתר הכי לכלל גדלות ואז ודאי יהיה ניחא ליה בהפקירא להכי אשמעינן דכל זמן דלא טעים טעמא דאיסורא מתחשבין אנו רק עם זכותו ומטבילין אותו ע"ד ב"ד. ובזה שפיר חדית לן רב יוסף הגדילו יכולין למחות דאין כח ב"ד יפה להטיל על עכו"ם דת ישראל בעל כרחו, ואם אחרי מחאתו על הגירות נשא בת ישראל אינו נחשב כישראל מומר להצריכה גט. וע' עקידה שער צ"ט וע"ע בת' הרשב"א סי' צ"ט.

והנה התוס' בד"ה מהו דתימא נכרי בהפקירא ניחא ליה הקשו הלא רבנן פליגי אר"מ בפ"ק דגיטין ולית להו טעמא דבהפקירא ניחא ליה כו' ע"ש אבל לפמש"כ סרה קושית התוס' דאם היינו באים להתחשב ע"פ רגשות העבד או הנכרי בגדלותן ודאי כו"ע הוו ס"ל דבהפקירא ניחא להו כאשר יעיד ג"כ הנסיון, רק הכא איירי רב הונא לענין זכות הגר כל זמן שהוא בקטנותו ולפי ראות עיני הב"ד בזכותו במה שיכניסוהו לדת ישראל, וגם גבי עבד בהא פליגי דר"מ חשיב החוב לעבד ע"פ רגשותיו הגסות דזילא ליה שכיחא ליה כו' ורבנן ס"ל דאנו מתחשבין עם זכותו שבא לכלל ישראל בקבלת עול מלכות שמים עם חיוב כל מצות התורה כאשר הארכתי בחידושי בזה במק"א.

והנה בח"ס חי"ד סי' רנ"ג כי דאף אם הגדיל יכול למחות מ"מ יכול לברך על הטבילה ע"ש שהאריך בזה, אבל עדיין יש מקום להסתפק בבן שנולד לישראל מן הנכרית דמבואר בסי' רס"ו סייג דאין מלין אותו בשבת משמע דבחול מהלינן ליה, אבל בע"כ שדינן ליה בתר אימיה דבנך הבא מעכו"ם אין קרוי בנך אלא בנה כדאמרינן ביבמות ספ"ק ובש"מ, ולפ"ז צ"ע אם המוהל מברך על המילה, דבשלמא התם דהב"ד טובלין אותו לשם ישראל ואין לנו להסתפק אלא שמא ימחה לכשיגדיל ותהיה הברכה לבטלה. ע"ז שפיר הכריע בח"ס דלא הויא ברכה לבטלה למפרע ע"ש משא"כ הכא חל הספק בשעת המילה אולי לא תניח אמו להטבילו וישאר נכרי. ועל מילת נכרי ליכא שום מצוה ואיך יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה. ולפ"ז נלע"ד דמספק ימול בלא ברכה, וע"ע בס' חזקה רבה חי"ד סי' קט"ז,

שם א"ר יוסף הגדילו יכולין למחות כו', ע' בתוס' סנהדרין ס"ח סוף ע"ב ובת' באר יצחק חא"ח סי' א'.

שם ואי אמרת הגדילו יכולין למחות יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה. ע' ת' הרא"ש כלל י"ז סי' יוד וע"ע בשטמ"ק בסוף הסוגיא משה"ק בשם הרשב"א ובס' חזקה רבה חי"ד סי' י"ט.

תוד"ה מטבילין. ותימה דהא זכייה הוי מטעם שליחות דכיון דזכות הוא לו אנן סהדי דעביד ליה שליח כו', ע' אבני מלואים סי' א' סק"ה.

בא"ד ואע"ג דאכתי נכרי הוא הא אתי לכלל שליחות. ע' בת' עונג יו"ט סי' ק"ט וסי' קי"א.

בסה"ד ואע"ג דזכייה הוי מטעם שליחות ואין לו שליחות מה"ת ה"מ בדבר שיש בו קצת חובה כו', ע' ט"ז יו"ד סי' ש"ה ס"ק י"א ובנקוה"כ שם ובת' חמדת שלמה חי"ד סי' ל"א וע"ע נובי"ק חאה"ע סי' ס"ב ובחוט המשולש בחלק הת' להג' ר' הלל סי' א',

תוכן העניינים

אור הישר על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה