אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף טו:
מצא בה תינוק מושלך אם רוב נכרים נכרי אם רוב ישראל ישראל כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ס"א.
שם מאן דמתני הא לא מתני הא כה"ג בקידושין מ"ד ע"ב וע' אור זרוע ה' נדה סי' שנ"ה.
במשנה האשה שנתארמלה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים כו' כתובתה מאתים. ומסיק ברמב"ם פט"ז הכ"ה מה' אישות ואם אין לה עדים ה"ז נוטלת מנה ואם היה הבעל קיים יש לה להשביעו שבועת התורה שהרי הודה במקצת הטענה, ובראב"ד א"א שבועת התורה אין כאן שהרי כפירת שעבוד קרקעות היא והרב המגיד תירץ שאם יש שם גם מטלטלין אינה בדין שיעבוד קרקעות בלבד ע"ש, ולעד"נ עפ"מ שהק' התוס' בב"מ ד"ד ע"ב למ"ד שיעבודא דאורייתא מודה מקצת הטענה למה נשבע הא כופר שיעבוד קרקעות וי"ל שמחל לו השיעבוד או שאין לו כלל קרקעות ע"ש, ולפ"ז י"ל דגם כוונת הרמב"ם הוא כן. דאם אין לו קרקעות או שמחלה לו שיעבוד הקרקעות ונשאר לה רק שיעבוד מטלטלין אז יש לה להשביעו שבועת התורה שהרי הודה במקצת הטענה.
שם ומודה ר' יהושע באומר שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו שהוא נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר, והקשה הראב"ן בסי' כ"ז מדוע לא נימא כמ"כ גבי נסכא דר' אבא בב"ב ל"ג ע"ב אהא דקאמר אין חטפי ודידי חטפי. דהפה שאסר באין חטפי הוא הפה שהתיר דאמר דידי חטפי, ותירץ דהתם הודה ע"פ העד שהעיד שחטף ולאו הפה שהתיר הוא ע"ש, ולע"ד בלתי מובן מי דמי הלא משנתנו אוקמינן לקמן י"ז ע"ב בדאכל שני חזקה. ומה זה ענין לחטיפת הנסכא דהוא מטלטלין וצ"ע כעת. וע"ש עוד בראב"ן סי' קי"ד ובת' מהר"ם ב"ב סי' תתע"ו ובח"ס אה"ע ח"ב סי' נ"ב.
רש"י ד"ה אבל ליוחסין לא דאם בת היא אסורה לכהן ואפילו ליכא למיחש משום אסופי כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ז'.
תוד"ה להחזיר. ואפילו לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במוכר שור לחבירו כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' תזריע סי' פ"ז אות א' וע"ע בתרומת הדשן סי' שי"ד.
תוד"ה ומודה אבל אם אין עדים אע"ג דהלה תובעו נאמן מיגו דאי בעי אמר לא היתה של אביך מעולם כו', ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך ח"א סי' ש"א.