אור הישר על כתובות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ו:
א"ל אביי לא דטריד דלא בעיל. ע' בת' הריב"ש סי' שע"ג.
שם ואם להוציא ממנה לחה פטור. בראבי"ה סי' קצ"ד הביא גרסא בשם רש"י ז"ל שאינה לפנינו וז"ל פי' רבינו שלמה אם להוציא ממנה לחה פטור שיוציא הלחה בלא פתח עכ"ל, והיא נמי גרסא מוזרה דהיא כנגד המציאות להוציא הלחה בלא פתח. וע"ע מש"כ בחידושי לעדיות פ"ב מ"ה.
רש"י ד"ה חייב. משום בונה דאשכחן בניין בבעלי חיים דכתיב ויבן את הצלע, ע' ח"ס חא"ח סי' ע"א.
תוד"ה לא כהללו. פי' אינו פסיק רישיה דכל העולם אינו כמו בבליים כו'. ע' בת' דברי ריבות סי' רמ"ז.
תוד"ה חוץ ובקונטרס דפי' שנאמר בהן פאר ואבל מעולל בעפר קרנו וראשו היינו ליתן טעם דלא נילף שאר מצות מתפילין ע"כ. בברכות י"א ריש ע"א כתבו התוס' תירוץ זה בשם השר מקוצי, ועוד תירוץ אחר ע"ש.
בא"ד וא"ת ומ"ש לגבי תפילין אמרינן דדוקא ליחזקאל נאמר ולא לשאר אבלים וגבי תלמוד תורה ילפינן שאר אבלים מיחזקאל דאמרינן אבל אסור בת"ת מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום וי"ל כי', וע' מה שתירצו התוס' בזה בסוכה כ"ה סוף ע"א, אולם לולא דבריהם ז"ל נלע"ד עפמש"כ רש"י במו"ק כ"א ע"א בד"ה ואסור לקרות, דאיסור לימוד התורה לאבל הוא משום לתא דשמחה ע"ש, ועפ"ז י"ז דחז"ל הבינו דבנוגע לשמחה בזמן האבילות אין נ"מ בין אבילות דיחזקאל לשאר אבלים.