אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קיג.
דתניא ר' יצחק אומר משום ר"א תרומת חרש לא תצא לחולין מפני שהוא ספק. ע' בת' הרשב"א סי' של"ה.
שם וא"ד אר"ח בר אשי א"ש אשת חרש חייבין עליה אשם תלוי כו', ע' פני יהושע לגיטין כ"ח ע"א ובס' חזקה רבה חי"ד סי' ל"ה.
שם בעי רב אשי מ"ט דר"א מיפשט פשיטא ליה דחרש דעתא קלישתא הוא ומיהו מספקא ליה אי דעתא צילותא כו'. ע' בת' עונג יו"ט סי' קמ"ה וסי' קנ"ג וע"ע בח"ס אה"ע ח"ב סי' ב' ובס' מבית מאיר ח"ב ס"א.
רש"י ד"ה על החרשת שהשיאה אביה בקטנותה שיוצאה בגט ואפילו משתגדיל ואין אביה מקבל גיטה מקבלתו היא ויוצאה כו' ע"כ, וקשה איך יעלה על הדעת שאביה יהא מקבל גיטה משתגדיל. הרי לא זכתה לו תורה בה רק זכות הקידושין כדילפינן בסוטה כ"ג ע"ב מקרא דאת בתי נתתי לאיש. אבל לא לקבל גיטה, ומכש"כ לפ"מ דרש"י גופיה פי' במשנתנו דמשגדלה פקע כח האב, ועמש"כ בחידושי שם וברש"י גיטין נ"ה ע"א ד"ה שהשיאה אביה וצ"ע כעת.
רש"י ד"ה ועל קטנה. אע"פ שאין נישואיה נישואין גמורים אכלה בתרומה דרבנן, ע' בת' פרי יצחק ח"א סי' י"ב.
תוד"ה ואילו חרשת. וא"ת מנלן אי משום דנקט קטנה דילמא כש"כ חרשת כו', ע' בת' שיבת ציון סי' ד'
תוד"ה שמא יאכיל. ובקונטרס פי' בהנזקין דלא גזרינן אטו קטן שישא גדולה משום דלית ליה נישואין כו' ואין נראה כו' ע' נובי"ק חאה"ע ס"ס ס"א ובדורש לציון דרוש י"ב.