אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סו:
רב יהודא אמר הדין עמה משום שבח בית אביה דידה הוי כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ח סי' ב' ושם כלל פ"ד סי' ג' ובת' הריב"ש סי' כ"א וסי' שס"ח ובתשב"ץ ח"א סי' יוד.
שם המכנסת שום לבעלה אם רצה הבעל למכור לא ימכור כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' פ"ה ובת' מהר"ח או"ז סי' קנ"ט ובת' הריב"ש סי' ק"נ.
שם שקלוה יתמי ופרסוה אמיתנא אמר רבא קנייה מיתנא כו', ע' חו"מ ומפרשים ס"ס קי"ז ובתורת האדם להרמב"ן ענין ההוצאה בד"ה ותניא מזרקים.
שם רבא לטעמיה דאמר רבא חמץ ושחרור מפקיעין מידי שיעבוד, ע' תוס' ב"ק ד"צ ריש ע"א ובכתובות נ"ט ע"ב ד"ה קונמות ובאבני מלואים סי' ע"ב.
תוד"ה לא יאכילנה. וכי היכי דילפינן לאסור טבל בהנאה של כילוי ה"נ ילפינן לאסור זו בתרומה כו', ע' מה שהאריך בזה בס' מבית מאיר ח"נ סי' נ"ד.
תוד"ה ישראל ששכר פרה מכהן כו', אור"י היינו משום דבהמה האוכלת היא קנין כספו של כהן כו', ע' תוס' ע"ז ט"ו ע"א ד"ה ישראל ובשאגת אריה סי' פ"ג ובקו"א שם ובס' תשובות לשואל סי' ג':
תודה עבדי צ"ב. ומחיים לא איצטריך דפשיטא אלא לאחר מיתה קאמר כו' ע' בס' חזקה רבה חח"מ סי' ט'
תוד"ה הבעל. אבל היכא שאין יכולים לסלקה בשאר נכסים תקנו שהמקח בטל לאלתר. ע' תוס' ב"ב ד"נ ע"א ד"ה אילימא ובת' הרא"ש כלל פ"ד סי' ג'.