אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סב:
בני בנים הרי הם כבנים סבר אביי למימר ברא לברא וברתא לברתא וכש"כ ברא לברתא אבל ברתא לברא לא כו', בב"ר פצ"ד סי' ו' דעת ר' יהודא ב"ר אלעאי דבנות בנים הרי הן כבנים ובני בנות אינן כבנים. וע' סוטה מ"ט ע"א ובמכות י"ב ע"א ובירושלמי יבמות פ"ו ה"ו ובת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שכ"ג.
שם מנא הא מילתא דאמור רבנן בני בנים הרי הן כבנים אילימא משום דכתיב הבנות בנותי והבנים בני אלא מעתה הצאן צאני ה"נ כו', אמנם בפדר"א פל"ו יליף מהאי קרא דבני בנים הרי הן כבנים, הרי דלא חייש לקושית הש"ס דהכא. וע"ש בביאור הרד"ל אהא דלא יליף מקרא דאפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי, והא דב"ב קמ"ג ע"ב אין ענין לכאן דהתם איירי אי קרו אינשי לבר ברא ברא, ולהכי פשיט ליה שפיר מהא דתניא המודר הנאה מבנים מותר בבני בנים משום דבנדרים אזלינן אחרי לשון בני אדם, אבל אין זה ענין ללשון תורה ובמק"א הארכתי בזה, וע' בת' הרא"ש כלל פ"ב סי' ג' ובמהרי"ק סי' ל' ובגבורת ארי רפ"ק דיומא בד"ה ביתו זו אשתו.
רש"י ד"ה בני בנים חרי הן כבנים. וטעמא שהיה לו למת בן הא לא"ה לא קיימא דשבת בעינן כו', ע' בס' בני אהובה פט"ו ה"ד מה' אישות.
תוד"ה חייב אדם. אור"ת דפקידה זו אינו תשמיש כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרכ"ג ובנובי"ת חי"ד סי' קי"ז.
תוד"ה סמוך לפרקן. מ"מ להכי תקינו לו נישואין דלא הויא בעילתו בעילת זנות, וכ"כ התוס' נמי לקמן צ"ו ע"ב ובסנהדרין ע"ו ע"ב, וע"ש ברש"י ק"ד סוף ע"א וברמב"ם פכ"א הכ"ה מא"ב ובמה שהאריכו בזה בס' חזקה רבה חאה"ע סי' ה' ובס' תשובת שמואל קונטרס קדושי קטן.