אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נד.
והא"ר ישן לא קנה ביבימתו, ופרש"י דישן לאו בר דעת ולא הוי קנינו קנין ע"כ הנה מזה משמע דאע"ג דרש"י פי' בדבור הקודם אלא בישן שנתקשה כשהוא ישן, מ"מ כוונתו דגם הביאה היתה כשהוא ישן ומשו"ה פריך הש"ס מצד הקנין כשהוא ישן, אכן בת' פנים מאירות ח"ג סי' כ"ב הבין בפירש"י שנתקשה כשהוא ישן ונכרים הדביקוהו ע"ש, ולדידיה צריך לפרש דאע"ג דמשני אלא בישן מ"מ לא חזר הגמרא מהא דקאמר קודם כשאנסוהו נכרים, ולפמש"כ לבד מה דלא משמע הכי מקושית הש"ס מהא דישן לא קנה ביבמתו, אלא דגם תיבת אלא בישן. משמע דהגמרא נאיד מאוקימתא דאנסוהו נכרים כו' וצ"ע כעת.
שם את מקורה הערה מכאן לה להעראה מן התורה, ע' נובי"ת סי' כ"ג.
שם מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי', ע' בת' הרשב"א סי' שמ"ט.
תוד"ה ישן וקשיא דהא קטן אע"ג דלא הוי בר דעת הוה קונה אי לאו דמיעטיה קרא כו' ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' קכ"ד.