אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מט:
נדה דהא תפסי בה קידושין שנאמר ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תפסי בה קידושין. ע' כת' הרשב"א סי' אלף רי"ש.
שם ואביי שומרת יבם מספקא ליה אי כרב אי כשמואל. ע' בדו"ח להגרע"א מערכה ה' אות ל"ו.
שם וכתוב בה משנת ראב"י קב ונקי, ופירש"י במקומות מועטים הוא נזכר במשנה, והוסיפו בהגה"ה או בברייתא וע' מה שהאריך בזה עה"ג ר"ב רנשבורג, ולא הזכיר מה שהאריך בזה באור זרוע ח"א ה' תפלה סי' ק"ח, וע' מה שהארכתי בחידושי לבכורות כ"ג ע"ב.
שם אמר ישעיה ידענא ביה דלא מקבל מה דאימא ליה ואי אימא ליה אישוייה מזיד כו', מלשון זה מבואר שהיה לישעיה מה להשיב למנשה. ולפי מסקנת הסוגיא מובא, דאי היה ס"ל לישעיה כר"ע בפירושא דמספר ימיך אמלא דזכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו, אז היה משיב לו דמתחילה היו רוצים לפחות משויו וע"י תפילתו מלאו לו מה שנפסק לו בשעת לידתו. ואי הוה כחכמים דברייתא הרי היה באמת גמר שנותיו ואח"כ הוסיפו לי. אולם לפמש"כ בחידושי עה"ת בפ' משפטים, דישעיה הוה ס"ל בהכרח דיש מזל לישראל. וא"כ קרא דאת מספר ימיך אמלא סובב על ציר המזל, ועפ"ז היתה טענתו איך קאמר והוספתי על ימיך. לפ"ז היה בלבו של ישעיה ג"כ להשיבו, דבאמת אין מזל לישראל, ומשו"ה ע"י תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה. וישעיה הלא ס"ל בהדיא הכי. כדאמר מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו ודרשו חז"ל בשבת קנ"ו ע"ב דבנבואה זו הורה על השתנות מזלו של אברהם אבינו להוליד ע"ש. אמנם מדקים ליה לישעיה דמנשה לא יקבל שום תשובה ממנו, לכן לא השיבו דלא לישוייה מזיד
שם אמר שם איבלע בארזא ע' בת' הרשב"א סי' ר"כ.
רש"י ד"ה דהא תפסי בה קידושין. לאשה דאף לאחר שזינתה לא פקעי מינה קידושיה הראשונים, ע' בת.' שיבת ציון סי' ע"ה ובאבני מלואים ר"ס י"ח ובת' אחיעזר חאה"ע סי' א'.
רש"י ד"ה אי כרב דאמר בפ' האשה רבה מניין שאין קידושין תופסין ביבמה כו' והולד ממזר, ע' בת' הגרע"א סי' ר"ה ר"ו.
רש"י ד"ה להדי פומא דישעיה נסרוה לפומא ונח נפשיה, ומש"ה איענש לנסורי פומיה משום דקרינהו לישראל עם טמא שפתים מדעתו שלא צוה לו הקב"ה כו', בזה נשמר רש"י דלא תקשה מדוע לא איענש על שקראם גוי חוטא בנים משחיתים וכדומה. משו"ה כ' דהתם היתה הנבואה ככה, משא"כ עם טמא שפתים קראם מדעתו. אכן קשה דהכא משמע דעונו זה לא נמחה עד יום מותו, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב דהמלאך אמר לו בשעת נגיעת הגחלת על פיו כי בזה תסור עונו וחטאתו תכופר. כדפירש"י בישעיה ו' שם. וצ"ע.
תוד"ה אי כרב אי כשמואל. מתוך פי' הקונטרס משמע דלרב ליכא לאו ביבמה כו', עי' העמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ה אות י"ג.
תוד"ה אשוייה מזיד פר"ח שרצה להשיבו דבמשה כתיב ויראו את אלקי ישראל, ע' ברש"י ישעיה ו' בפסוק כי נדמיתי. ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים.