אור ברסלב

אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן

דף מו.

דף מה:

וכיון דקדם וטבל לשם בן חורין אפקעיה לשעבודיה כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' מיט וסי' קל"ד וע"ע בת' הרשב"א סי' צ ט

שם רמו ליה אריוסא בצואריה ארפו ליה וצמצמו ליה ארפו ליה כי היכי דלא ליהוי חציצה צמצמו ליה כי היכי דלא לקדום ולימא להו לשם בן חורין אני טובל, הנה מכאן הוכיח בס' האשכול ח"א ס"ס ס"א דלענין טבילה שלא תחצוץ המשיחה שעל הצואר לא גזרינן רפוי אטו מהודק ע"ש. וקשה הלא התם היו צריכין אל החבל על צוארו בשביל הצמצום כדי שלא יוכל להקדים ולאמר שהוא טובל לשם בן חורין משא"כ בעלמא אפשר דגזרינן, ועוד התינח חבל שעל הצואר כדאמרינן ר"פ במה אשה לפי שאין אשה חונקת את עצמה. וממילא קושרתן בריוח שיהא רפין ע"ש, ואיך נוכל ללמוד מהא דבסוגיין לחבל הקשור באבר אחר דליכא להאי טעמא שלא נגזור רפוי אטו מהודק וצ"ע כעת.

שם והא תורמוס אינו נאכל כמות שהוא חי ויש בו משום בישולי נוכרים כו', ע' ראבי"ה סי' ק"ו.

רש"י ד"ה הקדש. עשה שורו אפותיקי והקדישו למזבח דהויא קדושת הגוף כו', עי' בת הריביש סי' שנ"ט.

תוד"ה א"ל ר"ע. תימה לר"ע מנלן דאין משלשין במכות כו'. עמש"כ עה"ג ובמה שהאריך בדברי התוס' בשער התירוצים.

תוכן העניינים

אור הישר על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה