אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף מא:
התם אם יבא אליהו ויאמר דהא קידש בת חליצה וייבום היא כו', ע"ל ל"ה ע"ב תוד"ה תיגלי מילתא ובת' שיבת ציון סי' פ"ו ובעמק יהושע סי' ג' שם ת"ר ג' חדשים הראשונים ניזונית משל בעל כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקס"ג וסי' תתנ"ה ובת' הריב"ש סי' ש"ג וסי' שס"ג,
שם נפלה לפני יבם קטן מיבם לית לה מבעל מאי פליגי בה רב אחא ורבינא ח"א אית לה וח"א לית לה והלכתא לית לה משמיא קנסוה, וקשה מ"ש דוקא הכא התחשבו חז"ל עם דין שמים להצטרף לרעתה, הלא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה כדאמרינן בחולין ד"ז ע"ב, ואפ"ה אם הוא במקום סכנה על כל אחד מישראל החוב להצילו ואפילו לחלל עליו יוה"כ שחל להיות בשבת ולא אמרינן רחמנא מחי ואיהו מסי כדפירש"י בב"ק פ"ה ע"א אהא דורפא ירפא ע"ש ול"ד להא דריש ב"ק אדם דאית ליה מזלא ובשבת ס"א ע"ב מזלא דהאי גברא הוא דקא מקבל כתבא וכן בב"מ ק"ו ע"א גבי שדפון דא"ל משום לתא דידך כו' ע"ש. דהתם בא רפואה או עונש מן השמים על האדם דאפשר לתלות במזלו, וה"נ ודאי דעצם מיתת בעלה תלינן במזלה, דהא בתרי או תלתא זימני נקראת קטלנית וקאמר רב אשי לקמן ס"ד ע"ב דמזלה גרים ע"ש, משא"כ הכא דאיירינן לגבי מזונות שבעלה התחייב א"ע וכתב לה בכתובתה את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל יומי מיגר ארמלותך. ומאן מפיס אם לא היה כותב לה כך אפילו היה יודע שתפול לפני יבם קטן, ומה"ט גופה לא מצאו חז"ל כנגדה שום טענה אחרת רק טעם זה דמשמיא קנסוה, וזה בלתי מובן הרי על שלשה חדשים הראשונים חל על נכסי הבעל חיוב מזונותיה מפני שיעבודו שנתחייב בכתובתה כמש"כ הב"ש בסי' ק"ס סק"ה, הלא דאז אין עליה שום קנס או עונש מן השמים על מזונותיה, ותיכף ביום הראשון של אחר הג' חדשים חל עליה קנס מן השמים לסלקה משיעבוד הבעל שנתחייב בכתב ידו על כל ימי מיגר ארמלותה וצ"ע כעת, וע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ל"ו ובת' חו"י סי' צ"ד בכללי דרב אחא ורבינא ובת' הנרע"א ס"ס צ"ב.
תוד"ה עמד בדין וברח לאו בברח בשבילה איירי שרוצה לעגנה כו', ע' תוס' כתובות ק"ז ע"ב ד"ה עמד בסה"ד ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקס"ו.
בא"ד ולאו דוקא ברח דה"ה חלה כו'. ע' באור זרוע ה' יבום סי' תרל"ו ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתנ"ה.