אור ברסלב

אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן

דף ו.

דף ה:

דתניא יכול אמר לו אביו היטמא או שא"ל אל תחזיר יכול ישמע לו כו' כולכם חייבין בכבודי, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תשי"ז וסי' תתקע"ט ובתרומת הדשן סי' מ"ם ובת' אבקת רוכל סי' ר"א.

שם אלא דקיי"ל דאתי עשה ודחי ל"ת ליגמור מהכא דלא לידחי, ולכאורה לפ"מ דאמרינן לעיל ד"ה ע"א, דלהכי דחי עשה דתגלחת מצורע לעשה ול"ת דנזיר, משום דקילא דאפשר בשאלה, הרי דמשום אפשרות עקירת העשה והל"ת נדחין שניהם מפני העשה, וה"נ לפ"מ דקיי"ל דאב שמחל על כבודו כבודו מחול, א"כ נימא נמי דמפני אפשרות עקירת המצוה היא קלישא ולא תוכל לדחות ל"ת, משא"כ עשה אחרת דאי אפשר שתבטל שפיר דחיא.

וי"ל דל"ד כלל, דהתם אפשרות עקירת נזירותו הוא ביד הנזיר גופיה ע"י שאלה ואי לא מזדקק ליה חכם סגי בג' הדיוטות כדאמרינן בשבת מ"ו ע"ב. משא"כ מחילת האב לאו סמיא בידיה הוא כלל אלא ברצון האב, וכל כמה דלא מחיל הויא המצוה בתקפה.

ואילה"ק ממש"כ הרשב"א בתשובה סי' י"ח דכבוד אב ואם נחשבת כמצוה דאפשר למיעקרה מטעמא דאב שמחל על כבודו כבודו מחול ע"ש די"ל דהתם הכוונה דמשום אפשרות עקירת המצוה ע"י מחילת האב, להכי לא יוכל הבן לברך מתחילה, דאולי ימחול האב על כבודו אז תהיה ברכת הבן ברכה לבטלה למפרע, אבל כל כמה שהאב לא מחל נחשבת המצוה כקבועה וקיימא ולא דמיא למצוה דנזירות כנ"ל. ומכש"כ דאין לאמר דתהיה דין עקירה למצות כבוד אב ואם, דחמירא טובא עפ"מ דהוקש כבודם לכבוד המקום וע' בחידושי הרשב"א בסוגיין ובת"י לכתובות ד"מ ע"א סד"ה כגון ובמש"כ בחידושי שם.

תוד"ה והא תנא. קשה דמשמע דאי איירי בשחיטה ובישול ניחא ליה כו', ע' בת' הרשב"א סי' ש"נ.

תוכן העניינים

אור הישר על יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה