אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קלב.
אהרן ובניו כתובין בפרשה. ע' רמ"א יו"ד ר"ס ש"ו ובביאור הגר"א שם סק"ה ובנמו"י ר"ה טומאה.
שם דבי ר"י תנא כהן ולא כהנת כו' דבי ראב"י תנא כהן ואפילו כהנת. ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ד סי' מ"ד ובמש"כ בחידושי לעיל דקל"א ע"ב.
שם ר"פ אכל בשביל אשתו, ע' בת' הגרע"א ז"ל סי' ר"ג.
שם אכל בשביל אשתו, וכ' בס' האשכול ח"ג סי' ל"ט דהנותן מקיים בזה מצות נתינה אף בלא ידיעת אשתו דאשתו כגופיה דמיא אולם בפר"ח סי' ס"א סקי"ג כתב דהוא דוקא מסתמא אבל אם אשתו גלתה דעתה דלא ניחא לה בהכי שימסרו המתנות ליד בעלה אלא שיתנו לידה פשיטא דלא מקיים מצות נתינה דקרא כתיב ונתן לכהן ולא לבעל כהנת, וע"ש ביד אפרים.
שם לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים, ע' ת' הרשב"א סי' שס"ו ובתרומת הדשן סי' רס"ז.
שם הזרוע והלחיים והקבה נוהגים בכלאים ובכוי, ע' כפתור ופרח פרק נ"ח.
שם ובין לר"א בין לרבנן מספקא להו אי חוששין לזרע האב כו' עמש"כ בחידושי לעיל דע"ט וד"פ.
שם ור' אליעזר פוטר. וכ"ה גרסת הב"ח ובמשנה בכורים ספ"ב, אולם בירושלמי שם גריס ר' אלעזר. וע' כריתות די"ח ע"א תוד"ה באנו ובבכורות די"ב ע"א תוד"ה ר' אליעזר וברי"ט אלגזי שם.
שם אם שור לרבות את הכלאים. הבא מעז ורחל, אם שה לרבות כוי, וחזי לן דהאי כוי ולד הבא מצבי ותיישה, ע"כ לשון האשכול בח"ג סי' ל"ט, ועי' שעה"מ פי"ב מה' שחיטה ושם פ"א ופ"ט מה' כלאים.
שם ור"א האי אם ל"ל כו', לכאורה משמע דרק ר' אלעאי ס"ל לקמן דקל"ו ע"א דמתנות אין נוהגין אלא בארץ. אבל שאר תנאי כולהו ס"ל כסתמא דמשנתנו בריש פירקין דמתנות נוהגין בין בארץ בין בחו"ל, וע"ש ע"ב תוד"ה כר' אלעאי, ובודאי דדרשי אם שור אם שה בין בארץ בין בחו"ל כברייתא דספרי בפ' שפטים. א"כ מאי מקשה הש"ס ור"א האי אם ל"ל, נימא דמבע"ל לרבות חו"ל וצע"ק.
שם מבע"ל לחלק, ע"ל דע"ט ע"א תוד"ה עייל ולעיל דפ"ו ע"ב תוד"ה לחלק ובס' המכריע חי"ד סי' ב'.
שם ור"א האי מאת זובחי הזבח מאי עביד ליה כו', הו"מ למימר נמי דמבע"ל פרט לטריפה, דזביחתה אינה מתירו באכילה, או דחלות החיוב הוא בשעת זביחה, ולאפוקי נשחטה עד שלא נתגייר דפטור כדתניא בספרי.
במשנה השוחט לכהן ולעכו"ם פטור מן המתנות, בספרי שפטים ג"כ נדרשו תרווייהו מחד קרא מאת העם ולא מאת אחרים ולא מאת אחיו הכהנים.
רש"י ד"ה והלכתא כרב אדא, אפילו איעברא מישראל כו' ע"כ, ע' שאילתות במדבר סי' קי"ז וסי' קי"ח ובהעמק שאלה שם ובס' האשכול ח"ב סי' מ"ב וח"ג סי' ל"ט ובס' הפרנס סי' רצ"ג.
תוד"ה רב כהנא, זהו ר"כ שגלה מבבל לא"י שלא היה כהן כו', וכ"כ בכפתור ופרח ר"פ ט"ז, וע' ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב ובש"ק שם.
בא"ד ואחר יש שהיה כהן בפ"ק דקידושין ר"כ ם שקיל סודרא בפדה"ב, וכה"ד הרשב"א בת' סי' תתל"ו ובת' הרא"ש סוף כלל מ"ט, וע' בת' באר שבע סי' י"א.
תוד"ה וצריך, והכא לא מחייב כל שיות שבו לכך פטרי לגמרי. ע' פר"ח סי' ס"א ס"ק ל"ט ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' צ"ג.
תוד"ה אמאי, והך סתמא כר"מ דבתוספתא מסיים בה דברי ר"מ ע"כ, ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ב סי' כ"א.
בא"ד לא מבעיא לר"מ דפריך הכא שפיר אלא אפילו ר' יוסי דפליג כו', ע' ט"ז סי' ס"א ס"ק כ"ב ובפמ"ג שם.