אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קכו.
דקאמרת דרך טומאה לצאת יכול הוא להוציאה לחצאין. גרסת הר"ש באהלות פ"ד מ"ב יכול הוא להוציאה בכחצי זית.
שם טומאה טמונה אינה בוקעת ע' עירובין דע"ט ע"א תוד"ה הרי וברא"ש אהלות פט"ו מ"ז.
שם ור' יוסי בתרתי פליג כו', ע' אהלות פי"ב מ"א ובר"ש שם.
רש"י ד"ה פיו לפנים, ומשום המשכה לא מטמאינן ליה שהרי אין דרך מאכל לצאת דרך הפה כו'. ע' ח"ס חי"ד סי' ש"מ.
רש"י ד"ה אמר, חלל הטומאה חלל הצואר אם יש בחללו טפח כו', וכ"כ התוס' והר"ש והרא"ש באהלות פי"א מ"ז. אבל בפיה"מ שם כתב איצטומכת הכלב.
תוד"ה מאן, ונראה לפרש דאמאי דקאמר לעיל מאן האי תנא דחשיב לאהל נגיעה ר' יוסי מכלל דאיכא דפליג עליה וקאמר מאן האי תנא ע"כ, לפנינו בתוספתא אהלות רפ"ד חדא ברייתא היא ר' יוסי אומר מלא תרווד רקב כו' רש"א שלש טומאות כו' וע' לקמן ע"ב רש"י ד"ה ואינו מטמא.